פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קצז א

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:31, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קצז א

סעיף א[עריכה]

בהמה בין דקה בין גסה אינה נקנית במסירה אלא במשיכה ואינו צריך להגביה. הגה: וי"א דאף מסירה קונה בבהמה גסה (הגהות מיימוני פ"ב דמכירה בשם ראבי"ה); וי"א אף בדקה (טור תוס' ואשירי ריש פ' הספינה ופ"ק דקידושין בשם רש"י ור"ת), אם הוא בפני המוכר (רש"י וריב"א). וע"ל סי' קצ"ח ס"ח עד י"ג בדיני מסירה. א"ל לקנות במשיכה ושינה, בין לגריעותא כגון למסירה, או למעליותא כגון שהגביה, לא קנה אלא במשיכה כמו שאמר ליהא (טור בשם ר"י והרי"ף והרא"ש).

משנה בקידושין כה,ב: בהמה גסה נקנית במסירה ובהמה דקה בהגבהה דברי ר"מ ור"א, וחכ"א בהמה דקה נקנית במשיכה.

גמרא: דרש רב בקמחוניא בהמה גסה נקנית במשיכה... כי האי תנא דתניא וחכ"א זו וזו נקנית במשיכה. והלכה כרב.

רש"י,ר"ת,טור וש"ך ברא"ש,טור: בהמה נקנית לפי רב גם במסירה. רש"י,ר"ת - קנין מסירה עדיף ממשיכה, וא"כ לפי רב כ"ש שנקנית במסירה, אולם דרך למסור רק ברה"ר ולכן מסירה קונה רק ברה"ר, ומשיכה קונה רק בסימטא, ואינה קונה ברה"ר משום שאפשר לקנות שם במסירה שהיא קנין טוב יותר[1]. הרא"ש כתב שמסירה לא מועילה בשאר מטלטלין שהרי לא מישתמיט בשום מקום בתלמוד להזכיר מסירה אלא בספינה ובע"ח. הב"י הבין שזה גרם לטור לטעות בדעת הרא"ש, למרות שהרא"ש כתב כן רק למ"ד שבע"ח נקנים במסירה, אך הוא עצמו פסק בפירוש בהמשך שרק ספינה נקנית במסירה. הש"ך מבאר שגם לפי ר"י וגם לפי הרא"ש נקנית במסירה, ומה שכתבו שנקנית רק במשיכה זה דוקא בסימטא, אך ברה"ר שמשיכה אינה קונה, מסירה כן קונה.

ר"י,ב"י ברא"ש,רי"ף,רמב"ם: רק במשיכה. קנין משיכה עדיף ממסירה, וא"כ לפי רב משמע שנקנית דוקא במשיכה.

ראבי"ה: בבהמה גסה אף מסירה קונה, אך בדקה לא.

שו"ע: כר"י, רק משיכה קונה.

רמ"א: וי"א כראבי"ה וי"א כרש"י.

ש"ך: כרש"י.

אופן המסירה: ר"ת: צריך למסור מיד ליד. לדעתו מסירה עדיפה ממשיכה, ולכן מוכרח לומר שיש מעשה במסירה שאינו כלול במעשה המשיכה.

ר"י,רא"ש,רשב"א,רמב"ן,שו"ע קצח,ח: לא צריך.

א. שינה: ב"ב עו,א: ספינה נקנית במסירה דברי רבי, וחכ"א לא קנה עד שימשכנה... אי אמר ליה לך חזק וקני לכו"ע נקנית במסירה, כי פליגי בדאמר ליה לך משוך וקני, מר סבר קפידא ומר סבר מראה מקום הוא לו. הלכה כחכמים.

רמ"ה: דוקא כששינה לקנין גרוע או שווה, אך אם שינה לקנין טוב יותר כמו הגבהה קנה. סובר שמשיכה ומסירה הם קנינים שווים, שהרי במקום שקונה משיכה לא קונה מסירה ובמקום שקונה מסירה לא קונה משיכה.

ר"י,רא"ש,רי"ף[2],רמ"א: אף בשינוי למעליותא לא קנה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ר"י הקשה ע"כ ע"כ אטו קנינים מצוות נינהו שמבטלות זו את זו כדי שיעשה מן המובחר.
  2. כן כתב הטור בשמם.