פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קצז ב

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:31, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קצז ב

סעיף ב[עריכה]

הגבהה קונה בכל מקום. אבל משיכה אינו קונה אלא בסימטא או בחצר של שניהם, אבל לא ברשות הרבים ולא בחצר שאינה של שניהםא. (ב"ב עו,ב).

סמ"ע: הטעם שבהגבהה קונה אף ברשות המוכר וברה"ר, הוא שכל מה שמונח ביד האדם הרי הוא כמונח בביתו.

קצות: הקשה שהרי גם כשהוגבה מכוחו ולא בידו ממש קנה (כמוכח מתוס' ב"ק צח), וודאי שגם באופן זה קונה ברה"ר.

חכמת שלמה: לפי הסמ"ע אכן יש לחלק ולומר שכשהוגבה רק מכוחו לא קנה ברה"ר. אך לדינא הסכים עם הקצות.

נראה ליישב שכונת הסמ"ע שבכל הגבהה גם אם החפץ לא ממש בתוך ידו, אעפ"כ נחשב כברשותו, וכך מתבארים גם דבריו לקמן בסימן קצח,סק"ד לגבי גובה ההגבהה, וכן הבין המנחת אשר (בסימן העוסק בסיווג הקנינים לאבות ותולדות). ולפי"ז גם כשהוגבה מכוחו קנה ברה"ר.

א. חצר שאינה של שניהם: סמ"ע - דוקא כשהכניסו ללא רשות, אחרת נחשב כחצר של מי שקיבל רשות (ע"פ הרמ"א קצח,ט).

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.