פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קצז ד

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:31, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קצז ד

סעיף ד[עריכה]

המוכר עדר לחבירו או שנתן לו במתנה, כיון שמסר לו משכוכית היא הבהמה המהלכת בראש העדר והכל נמשכים אחריהא, אין צריך לומר: משוך וקני. ואם משך העדר אפילו שלא בפניו, קנה, דמסירת משכוכית הוי כאומר לו: משוך וקני. (ב"ק נב,א). הגה: מכר לו ספר א' ונתן לו חציו, והלך ומשך או הגביה השני (שלא מדעת חבירו), לא קנה, דלא דמי החצי שנתן לו למשכוכית (הגהות מיי' פ"ה דמכירה ותשו' מיי' דקנין סימן י"ח). לא מסר לו המשכוכית ומכר לו רק י' בהמות, אם קונה במשיכה לא קנה אלא אותה שמשך; ואם קונה במסירה, אם מסר לו באפסר אחת ונתן לו דמי כולן, קנה, לא מסר לו דמי כולן, לא קנה רק כנגד מעותיו, כמו שנתבאר לעיל גבי קרקע, סוף סימן קצ"ב (רבינו ירוחם נ"י ח"ד).

א. בגמ' נכתבו שני פירושים למשכוכית, או זוג שמקרקש בה לפני העדר או בהמה ההולכת בראש העדר, והשו"ע נקט כפירוש זה, והרש"ל כתב שהכל תלוי במנהג.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.