פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קצז ה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:31, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קצז ה

סעיף ה[עריכה]

המוכר בהמה לחבירו או נתנה לו במתנה ואמר: קנה כדרך שבני אדם קוניםא, אם משך או הגביה, קנה. אבל אם רכב עליה, אם בשדה (או בסימטא) (טור), קנה; ואם בעיר (בר"ה), לא קנה, לפי שאין דרך בני אדם לרכוב בעיר. לפיכך אם היה אדם חשוב שדרכו לרכוב בעיר, או אדם מזולזל ביותרב שאינו מקפיד על הלוכו בעיר רוכב, כגון המטפלין בגידול הבהמות או העבדים, או שהיתה אשה, או שהיה ברשות הרביםג שהרבים דוחקים שם, הרי זה קונה ברכיבה, והוא שתהלך בו. (ב"מ ט,א).

א. סמ"ע: מציין שלפי רי"ו מסתמא דעתו שיקנה כדרך שרגילים גם אם לא אמר בפירוש (ולפי השו"ע צריך דוקא שיאמר), ודייק שכך סבר גם הטור, מכך שכתב שבמציאה והפקר קנה בכל ענין (עיין בדרישה. לא הבנתי דיוקו).

ב. מזולזל: רא"ש: כל שאינו בינוני.

רמב"ם,שו"ע: כגון המטפלים בבהמות ועבדים (אחרת אינו נחשב מזולזל אף אם אינו בינוני).

ג. ברשות הרבים: קשה - הרי משיכה אינה קונה ברה"ר?

נתיבות א: משמע מתוס' בב"מ שרכוב קונה מטעם מסירה, ואף שכתבו שצריך שתלך מעט מחמתו, צריך לומר שזהו צירוף של משיכה עם מסירה, וכ"כ השיטמ"ק.

נתיבות ב: בסימן קצח,יד מבואר שאם משך מרה"ר לסימטא מספיק שהכניס כלשהו לסימטא, משום שמצרפים מה שמשך ברה"ר, ובכך מדובר כאן, ולכן אם משך כדרך בנ"א אפשר לצרף.

קשה - מקודם נאמר בשו"ע שבעיר לא קנה, והרמ"א הסביר שהכונה לרה"ר?

סמ"ע,נתיבות: יש רה"ר שלא דחוק בה, ובכך מדובר לעיל. הסמ"ע ציין שזה דחוק, כי היה לרמ"א לחלק.

הפקר ומציאה: טור: קונה בכל ענין (כיון שאין מוכר שרוצה שיקנה דוקא כדרך שקונים). הפרישה מקשה מדוע לגבי גמל וחמור בהנהגה ורכיבה אמרה הגמרא שקונה רק בדרך שרגילים, ומשמע שמדובר שם על מציאה, ועונה שיש לחלק בין קנין שאינו ראוי בכלל לבהמה זו, שלא קונה אף במציאה, לבין קנין שראוי אלא שאין דרך לעשותו במצבים מסויימים. ומביא שרי"ו אכן מעמיד גם את הסוגיא בגמל במו"מ.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.