פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קצח א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קצח א

סעיף א[עריכה]

דבר תורה מעות קונות; אבל חכמים תקנו שלא יקנו המטלטלים אלא בהגבהה או במשיכה, דבר שאין דרכו להגביה, (וכיון שמשך או הגביה, קנה אף על פי שלא נתן המעות) (טור). כיצד, המקבץ עצים או פשתן וכיוצא בהם ועשה מהם טעון גדול שאי אפשר להגביהו, אינו נקנה במשיכה, שהרי אפשר להתירו ולהגביהו עץ עץ. אבל אם היה טעון של אגוזים או של פלפלים או של שקדים וכיוצא בהם, שאין אחד יכול להגביהו, הרי זה נקנה במשיכה. (ויש חולקין וסבירא להו דאפילו בעצים נקנה במשיכה, הואיל ואינה טורח להתיר ולהגביה). וע"ל סימן ר' סעיף ז' בדין משיכה והגבהה (טור).

ב"מ מז,ב: אמר רבי יוחנן: דבר תורה מעות קונות, ומפני מה אמרו משיכה קונה - גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה... אי מוקמת להו ברשותיה מסר נפשיה, טרח ומציל, ואי לא - לא מסר נפשיה טרח ומציל. ריש לקיש אמר: משיכה מפורשת מן התורה. אמר קרא: וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך - דבר הנקנה מיד ליד. הלכה כר"י.

המקור מהתורה לקנין כסף: רש"י^[1]: מהקדש, שנאמר "ונתן הכסף וקם לו".

ר"ן: מסברא כיון שרוב הקנינים נעשים בכסף. לא מהקדש, משום שלא לומדים הדיוט מהקדש.

דין מתנה והפקר מהתורה: תוס',נתיבות: משיכה קונה.

רמב"ן: משיכה לא קונה, אלא קונה בחליפין, חצר ואגב שהם קנינים מהתורה.

האם חז"ל עקרו לגמרי קנין כסף? תוס' א: עקרו לגמרי, ואסור למוכר להשתמש במעות. ראה באריכות לקמן קצח,טו.

תוס' ב: עקרו רק לענין החפץ, אך המעות עצמן נקנות למוכר ויכול להשתמש בהן.

סמ"ע: לחומרא לא עקרו, ולכן אם קידש במעות אשה - היא מקודשת לחומרא. נתיבות - אפי' לתי' א' בתוס', שהרי לתי' ב' לא זקוקים לטעם זה. ומ"מ אם חזר בו וקיבל מי שפרע, לפי שני התירוצים אינה מקודשת.

ב"ב פו,א: דברים שדרכם להגביה לא נקנים במשיכה... ת"ש: המוכר פירות לחבירו, משך ולא מדד - קני; והא פירות דבני הגבהה נינהו, וקתני דקני במשיכה! הכא במאי עסקינן - בשליפי רברבי. אי הכי, אימא סיפא: הלוקח פשתן מחבירו - לא קנה עד שיטלטלנו ממקום זה למקום אחר; אטו פשתן בשליפי רברבי מי לא עבדי? שאני פשתן, דמשתמיט.

פירוש: רמב"ם,שו"ע: גם כשיש ערימות של פשתן, אפשר לשמוט מעט מעט ולהגביה. ← ערימה גדולה אינה נקנית במשיכה כשאפשר להגביה מעט מעט.

רשב"ם,רמ"א: פשתן מחליק וא"א לעשות ממנו ערימות גדולות. ← נקנית (לא הטריחוהו להתירה).

ר"ח: אין דרך פשתן במשיכה, משום שאם ימשך - ינתק. ← נקנית (אם לא ניתקת במשיכתה).

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]