פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רא ב

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:33, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רא ב

סעיף ב[עריכה]

וכן כל דבר שנהגו התגרים לקנות בו, כגון על ידי שנותן הלוקח פרוטה למוכר, או על ידי שתוקע לו כפו, (או במקום שנוהגים הסוחרים שמוסרים לקונה המפתח) (הגהות מיימוני פ"ז דמכירה), וכן כל כיוצא בזה.

ב"מ עד,א: אמר רב פפי משמיה דרבא האי סיטומתא קניא. למאי הלכתא?... לקבולי עליה מי שפרע, ובאתרא דנהגי למיקני - קני ממש. [רש"י: סיטומתא: חותם שרושמין החנונים על החביות של יין, שלוקחין הרבה ביחד ומניחין אותו באוצר הבעלים, ומוליכין אותן אחת אחת למכור לחנות, ורושמין אותם לדעת שכל הרשומות נמכרות.]

רשב"א: שמעינן מינה שמנהג מבטל הלכה... שבכל דדבר שבמנהג - ע"פ המנהג קונים ומקנים.

מדרבנן או מדאורייתא? נתיבות: זהו קנין דרבנן, שהרי ודאי קנייני דרבנן לא גרעו ממנהג שנהגו בו הסוחרים.

חת"ס: זהו קנין דאורייתא ועדיף מקנייני דרבנן שתוקנו שלא ברצון הסוחרים אלא רק מטעם הפקר בי"ד הפקר. ומביא תשו' רשב"א שהוי מדאוריתא ומועיל לפטור מבכורה. ובתשובה אחרת כתב החת"ס, שגם אם נשקול את דברי הנתיבות עם דבריו הוי ספק ספיקא, ספק אם מדאוריתא או מדרבנן וגם אם מדרבנן יש להסתפק אם דרבנן מועיל לדאוריתא.

בקרקע: ב"ח: מדייק מלשון הטור שלא מועיל סיטומתא. הטור כתב: "יש עוד דבר שהמטלטלין נקנים בו".

ר"ח,רש"ל,סמ"ע,ש"ך: מועיל. הש"ך כתב שאולי גם הב"ח יודה במקום שנהגו כך בפירוש גם בקרקעות.

במטבע: נתיבות: סיטומתא לא מועיל. הנתיבות מוכיח זאת מדברי הרמב"ם והפוסקים (שו"ע רג,ט) שאין שום דרך לקנות מטבע חוץ מבקנין אגב. ועוד, שהר"ן כתב שצורת מטבע דמי לאותיות, ולא מצינו סיטומתא בשטר.

חכ"צ: מועיל (הו"ד בפת"ש רג,סק"ג).

בדשלב"ל: הקצות מביא בשם המרדכי[1] שלא מועיל (עיין שם שי"א שמועיל). הנתיבות מביאו ומביא רש"ל שלכאורה חולק, שכן כתב "שב'ארדני' מועיל שטר למרות שהוא דשלב"ל, כיוון שהוא מנהג ודמי לסיטומתא. וכותב הנתיבות שאולי שם מועיל בגלל שהוא גם דינא דמלכותא.

באסמכתא: תוס' בב"מ סו,א כותבים שהקנס שעושים בשעת השידוכים מועיל ולא הוי אסמכתא, ובאחד מהטעמים מנמק שכיוון שנוהגים בו כל העולם הוי כסיטומתא. וכ"כ הבית אפרים לגבי המבטח הובלות (הו"ד בסי' רז,יג). אך צ"ע מדוע הרמ"א לא הביא טעם זה וכן מהפוסקים באה"ע נ,ו נראה שלא התחשבו בטעם זה, ולכאורה משמע שלא פסקוהו (יתכן שנפק"מ כשהסכום גבוה בהרבה מדמי הבושת, ראה פת"ש שם).

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. פרק ר"א דמילה