פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רב ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
במה דברים אמורים, כשהיו אותם המטלטלים צבורים באותה קרקע. אבל אם היו במקום אחר, צריך שיאמר לו: קנה מטלטלין אגב קרקע. אפילו היו המטלטלין במדינה אחרת, ואמר ליה: קנה אותם על גבי קרקע פלוני, כיון שקנה קרקע נקנו המטלטלין, אף על פי שאינם צבורים בתוכה. ואם לא אמר ליה: קנה אגב קרקע, לא קנה, מאחר שאינם צבורים בתוכה. הגה: וי"א דאפילו הם צבורים בתוכה צריך שיאמר: קנה אגב קרקע (טור בשם הראב"ד והרא"ש), וכן נראה לי עיקר. וי"א דבעינן דוקא לשון אגב, אבל עם, לא מהני (ר"ן פ"ק דקדושין בשם רש"י); ויש חולקין (שם בשם הרא"ש).
צבורים ואגב: הגמרא בקידושין (כו-כז): מסתפקת אם בעינן צבורים ופושטת שלא, ואח"כ מסתפקת אם בעינן לומר אגב ופושטת שכן.
רמב"ם,שו"ע: הספק והפשיטה לגבי אגב זה רק על מקרה שלא צבור, אך במקרה שצבור אי"צ לומר 'אגב'. הר"ן מסביר שבצבור קונה מטעם חצר, אך תמה א"כ מדוע לא סייג הרמב"ם שמדובר דוקא במשתמרת. הב"י תירץ שסמך על מה שכתב כבר בהלכות של קנין חצר שצריך שתהא החצר משתמרת. אולם הסמ"ע הסביר שבצבור המטלטלים נחשבים כמחוברים לקרקע, ולכן לא צריך אגב. לפי"ז גם באינה משתמרת לא צריך (מקור סברא זו הוא מהמהרי"ק, כפי שהביא בפרישה).
ראב"ד,ר"ן,רמ"א: גם בצבור צריך לומר 'אגב'.
סמ"ע: בחצר המשתמרת הרמ"א מודה שאי"צ אגב, שהרי קונה בקנין חצר.
ש"ך: לפי הרמ"א אף במשתמרת צריך. והטעם נלפע"ד שאין חצר קונה אלא כשהיא כבר חצרו משא"כ כאן שחצרו ומתנתו באים כאחד. וכתב שכן מוכח מהר"ן ושכן משמע מסתימת הרמ"א. הקצות הקשה מכמה סוגיות וביניהן ממשוך פרה לקנות כלים שעליה, שאם היא כפותה קונה מטעם חצר, אע"פ שבאים כאחד. הנתיבות תמה על דבריו שהרי ר"ג הקנה לר"י ע"י שאמר 'ומקומו מושכר לו', וא"כ באו כאחד. ויישבו בדוחק שכוונתו למקרה שלא עשה הקנין בפניו שאז צריך לומר לך חזק וקני, ובגלל שאמירה זו היא רק לגבי הקרקע (שהרי לא אמר לך משוך וקני) צריך לומר אגב, כדי שתהיה אמירה גם על המטלטלין. הקצות גם לא קיבל את דברי הסמ"ע בגלל שסובר לעיל ר,סק"ב כשיטמ"ק שכשיש דעת אחרת לא צריך אפילו שישתמר לדעת הנותן (דלא כרמ"א שם). אמנם צ"ע כיצד יסביר כאן את הרמ"א, ואולי הרמ"א לשיטתו, וא"כ הקצות יחלוק גם כאן.
זכייה מהפקר באגב: קצות: לפי הרמב"ם והשו"ע שלא צריך אמירת אגב בצבור, אפשר לקנות גם מהפקר בכה"ג. ומוכיח זאת מרש"י בב"ק קיח,א לגבי גזל שדה מחברו והיתה פרה רבוצה שם, שכתב שקנה מטעם אגב, אע"פ שבגזל אין דעת אחרת מקנה.
נתיבות: לא מסתבר, שהרי הפסוק שממנו לומדים אגב עוסק במתנה. ומיישב את רש"י שכוונתו מטעם חצר ומה שכתב אגב לאו דוקא, או שר"א שם סובר שסתם גזילה יאוש בעלים, ויאוש הוי כמו מתנה.
לשון "עם": רש"י: צריך לומר דוקא 'אגב' אך לומר 'קנה המטלטלין עם הקרקע' לא מועיל. בגמרא מובאים כמה מקרים שביניהם מקרים בהם נאמר 'עם', וכשהגמרא דנה אם צריך לומר אגב היא אומרת שמוכח מהמקרים הנ"ל שלא צריך. משמע ש'עם' נחשב כאילו לא אמר.
רא"ה: גם 'עם' מועיל. אין כוונת הגמרא להוכיח מכל המקרים שהובאו לעיל, אלא רק מאלו שלא נאמר בהם כלום.
רמ"א: י"א וי"א.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.