פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רב ז

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רב ז

סעיף ז[עריכה]

קרקע כל שהוא, מקנין על גביו מטלטלים הרבה (קידושין כו,א). הגה: והא דבעינן קרקע כל שהוא, לאפוקי אם ידענו בוודאי שאין לו. אבל כשאינו ידוע שאין לו, והוא מקנה אגב קרקע, סגי בכך ואין צריך לסיים הקרקע שמקנה על ידה. ולכן מקנין אגב קרקע ארבע אמות, אף על פי שאין יודעין שיש לו (ב"י בשם הרשב"א). וע"ל סימן קי"ג. ויכול להקנות אגב מקומות של בית הכנסת, אע"פ שהמקומות של רבים וכל אחד יושב על מקום אחד, הוי כמו שאול לו ומקנים על ידם^א (תשובת רשב"א סימן תתקל"ד, ותתקל"ה).

הרשב"א כתב שנראה שמקצת גדולי הראשונים^[1] סברו שצריך לסיים קרקע, והביאו ראיה ממעשה דמרוני (כו,א), אבל אין זו ראיה, כי אין זה מחמת הדין אלא מעשה שהיה כך היה, ופוק חזי מאי עמא דבר, שהרי הכל כותבים "ונתתי לו ארבע אמות בחצרי" בלי לסיים. עוד כתב הרשב"א, שגם במקרה שידוע שאין לו קרקעות, אם כתב 'דלא כטופסי דשטרי' או שכתב בפירוש שהודה שיש לו קנה, כיוון שהוא מעיד על עצמו שיש לו ואדם נאמן לחייב עצמו.

א. הש"ך מוסיף בשם הרמב"ן שה"ה גם לבני עיר שיש להם בית קברות, שיכולים להקנות אגבו. המקור לרשב"א – ר' יהושע קיבל מעשר ראשון ע"ג קרקע בשכירות, והוא השכירה לר"א ע"מ להקנות לו תרומת מעשר.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]