פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רד יא
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יא[עריכה]
ראובן שהיה חייב לשמעון מנה, ואמר שמעון לראובן: מטלטל זה אמכור לך במנה, ונתן לו ראובן המנה, יכול שמעון לומר: מנה זה אני גובה בחובי והחפץ לא אתן לך, ואינו במי שפרע. אבל אם אמר ליה ראובן: הא לך עוד מנה ותן לי החפץ, צריך ליתן או יקבל מי שפרעא (מרדכי כתובות). הגה: אף על פי שבדברים בלא מעות יכול לחזור בו וא"צ לקבל עליו מי שפרע, מ"מ ראוי לאדם לעמוד בדיבורו אע"פ שלא עשה שום קנין, רק דברים בעלמא, וכל החוזר בו, בין לוקח בין מוכר אין רוח חכמים נוחה הימנו. והני מילי בחד תרעא, אבל בתרי תרעי אין זה ממחוסרי אמנה. וכל האומר לתת לחבירו מתנה מועטת ולא נתנה לו, הרי זה ממחוסרי אמנה (הכל בטור). ועיין לקמן סימן רמ"ט. וי"א דאפילו בתרי תרעי אסור לחזור, ואם חזר בו יש בו משום מחוסר אמנה (נ"י פ' הזהב והמגיד פרק ו' דמכירה וב"י בשם תוספות ורבינו ירוחם נ"ט ח"ד), וכן נראה עיקר.
א. רמ"א – אם אמר אמכור קרקע במנה – קנה, ואינו יכול לומר שגבה המנה בחובו (קצ,ו). הסמ"ע מבאר שבשניהם הדין זהה, שהלוקח קנה (בקרקע לגמרי ובמטלטלין לענין מי שפרע), אלא שהמקח משועבד למוכר עד שיפרענו. במטלטלין כיוון שיכול הלוקח להבריח את החפץ, רשאי המוכר להשאיר בידו את החפץ, משא"כ בקרקע.
השתנה השער: רא"ש,בעה"מ: אין בו משום מחוסר אמנה. הרא"ש הוכיח זאת מקידושין ח,ב שבני רב הונא זבון אמתא ונתנו עליה משכון, ופסקו להם שמנה אין כאן משכון אין כאן, משמע שיכלו לחזור לכתחילה.
תוס',ראב"ד,רשב"א,רמ"א: יש בו. הסמ"ע כתב שכן דעת הרמב"ם והשו"ע ולכן סתמו בסע' ז ולא חילקו. והש"ך כתב שהב"ח הסתפק בזה, מאחר שהירושלמי כתב כרא"ש.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.