פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רה ז

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:35, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רה ז

סעיף ז[עריכה]

אחד האונס את חבירו בשהכהו או תלאו עד שמכר, או שהפחידו בדבר שאפשר לו לעשות, הגה: בין אונס הגוף בין אונס ממוןא. מיהו יש חולקין וסבירא להו דאם הפחידו לאו כלום הוא, דעביד אנס דגזים ולא עבידב (מהרי"ק שורש קפ"ו), בין בידי עובד כוכבים בין בידי ישראל, הרי זה אונס. ומעשה באחד ששכר פרדס מחבירו לעשר שנים, ולא היה שטר חוב ביד המשכיר, ואחר שאכל השוכר ג' שנים אמר לו: אם לא תמכרנו לי אכבוש שטר שכירות ואטען שהוא לקוח בידי, ואמרו חכמים שהוא אונס. וכן כל כיוצא בזה, לפיכך אם תבעו המשכיר בבית דין, וכפר בו וטען שהפרדס שלו, ואחר כך מסר המשכיר מודעא, ואחר כך מכר לשוכר שכפר בו, הרי הממכר בטל, שהרי יש לו עדים שהוא אנוס, והם העדים שכפר בב"ד, והם הם רואי המודעה, וכן כל כיוצא בזה.

א. אונס הגוף נלמד מטבי שתלה לפפי אכינרא (מח,ב), ואונס ממון נלמד מההוא פרדיסא (מ,ב).

ב. הפחדה: ר"ח,שו"ע: אם הפחידו בדבר שבידו לעשות כותבים מודעה, אע"פ שבפועל לא עשה לו כלום.

מהר"ם,מהרי"ק,רמ"א: לא כותבים אא"כ אנסו בפועל.

נתיבות: משמע מהמהרי"ק שאם מוסר מודעה ומראה לעדים שמחשיבו כאונס הוי אונס, ולפי"ז המחלוקת היא רק במתנה שאין צורך במודעה. ותמה על הרמ"א שהביא דברי המהרי"ק פה, שהרי השו"ע כאן עוסק במכר.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.