פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רז טז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף טז[עריכה]
כשהיו חכמי ספרד רוצים להקנות באסמכתא כך היו עושין, קונין מזה שהוא חייב לחבירו מאה דינרים, ואחר שחייב עצמו קונים מבעל חובו שכל זמן שיהיה כך או שיעשה כך הרי חוב זה מחול לו מעכשיוא, ואם לא יהיה או לא יעשה הריני תובעו בממון שחייב עצמו בו; ועל דרך זה היו עושים בכל התנאים שבין אדם לאשתו בשידוכים ובכל הדברים הדומים להם, וכן אנו נוהגים (רמב"ם). הגה: ודרך זה מהני בכל דבר ובכל ענין, ויש מקומות שנהגו לכתוב שני שטרות חובות גמורים, ונותנין שתיהן לשליש, ואיזה צד שיעבור יתן שתי השטרות לכשנגדו. וי"א שקנס שעושים בשידוכים לקנוס החוזר בו לא הוי אסמכתא, כי כדאי הוא שיתחייב החוזר בו בקנס לדמי הבושה שבייש את חבירוב (תוס'). (וכן המנהג פשוט בכל גלילות אלו, ומיהו קנין צריךג (מרדכי פ' א"נ), וכן נוהגין). וכן אם המלמד קבל עליו בעת שהשכירוהו קנס אם יחזור בו, ולא נמצא מלמד אחר מזומן, אינו אסמכתא.
א. הרווח מדרך זו הוא שהאסמכתא היא בדרך של מחילה. הב"י הקשה שכיוון שהקנו מעכשיו לא צריך עוד תקנה, ויישב שעשו כן לרווחא דמילתא. הרמ"א כותב כאן שדרך זה מהני בכל דבר ובכל ענין, ומשמע שמועיל לכו"ע, ולכאורה יש לשאול שהרי לפי הרא"ש גם "מעכשיו" לא מועיל וגם מחילה לא מועילה. ונ"ל שכאן לכו"ע לא הוי אסמכתא כיוון שעיקר רצון המוחל הוא שכן יתקיים המעשה ואז הוא ימחל, ולכן לא שייך לומר שזו אסמכתא. אמנם הפתחי חושן הביא את לשון המ"מ שכתב שזה מועיל לרוב השיטות, והסבירו שבא למעט את הסוברים שלא מהני מחילה.
ב. סיטומתא באסמכתא: תוס' כתבו יישוב נוסף לכך שההתחייבות בשידוכין מועילה - כיוון שזהו דרך העולם הוי כעין סיטומתא.
ג. קנין בשידוכים: רמ"א: צריך.
ש"ך: לא צריך. כיוון שמתחייב על דמי הבושת דומה לאם אוביר אשלם במיטבא.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.