פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רז י

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רז י

סעיף י[עריכה]

כל היכא דלא קנה השדה משום דהוי אסמכתא, מנכה כל הפירות שאכל, מפני שהם רבית של תורה. וי"א דפירות שאכל תוך ג' שנים אינו מנכה, דלא הוי אלא אבק רבית. הגה: אבל מה שאכל אחר שלשה, צריך להחזיר (טור וב"י בשם הראב"ד והרא"ש והתוספות). וכן בכל דבר שלא קנה משום אסמכתא, אף על גב שבא לידו צריך להחזיר, משום דהוי בטעות (מרדכי ונ"י פ' איזהו נשך). ויש חולקים ואומרים דאם בא ליד הקונה קנה, ולא הוי מחילה או נתינה בטעות. ודוקא פירות שאכל לאחר ג' צריך להחזיר, משום דהוי ביה קצת איסור ריבית, דהוי דרך הלואה, אבל בלאו הכי, קנה (הרא"ש כלל ע"ב סימן א' וריב"ש סימן של"ה /ש"ה/).

ב"מ סו,ב: אמר רב נחמן: השתא דאמור רבנן אסמכתא לא קניא - הדר ארעא והדרי פירי. למימרא דסבר רב נחמן: מחילה בטעות לא הויא מחילה? והאיתמר: המוכר פירות דקל לחבירו, אמר רב הונא: עד שלא באו לעולם - יכול לחזור בו. משבאו לעולם - אין יכול לחזור בו, ורב נחמן אמר: אף משבאו לעולם - יכול לחזור בו. ואמר רב נחמן: מודינא, דאי שמיט ואכיל - לא מפקינן מיניה! - התם זביני, הכא הלואה.

החזרת הפירות: רי"ף,רמב"ם: צריך להחזיר בין את הפירות שאכל תוך שלוש בין את הפירות שאכל אחר שלוש, משום שהוי ריבית קצוצה ויוצא בדיינים.

ת"ר בשם ראב"ד: הוי אבק ריבית ואינו יוצא בדיינים. ובהשגות הראב"ד משמע כרא"ש.

רא"ש,בעה"מ: הפירות שאכל תוך שלוש הוי אבק ריבית ואינו יוצא בדיינים, אולם הפירות שאכל אחר שלוש צריך להחזיר, לפי בעה"מ בגלל שהוי ריבית קצוצה ולפי הרא"ש בגלל שהוי מחילה בטעות.

שו"ע: סתם כרי"ף והרמב"ם וי"א כרא"ש ובעה"מ.

מחילה בטעות: מהר"ם,מרדכי: לא הוי מחילה. כנראה פירשו את חילוק הגמ' "התם זביני, הכא הלואה" כפירוש התוס' שהכא בגלל שהוי אסמכתא המכר בטל ואין פה אלא הלוואה וא"כ זו מחילה בטעות ולא הוי מחילה, אבל התם לגבי פירות דקל אמנם יכול לחזור בו אבל אינו רוצה כדי שיעמוד בנאמנותו.

שו"ת הרא"ש: הוי מחילה. מפרש שהכא בגלל שהוי הלוואה ויש בכך איסור ריבית לא הוי מחילה אבל במכר שאין בעיה של ריבית מחילה בטעות הוי מחילה. וכותב שבמקרה של רב ענן וכד' לא הוי מחילה בגלל שלא ידע שהוא מוחל, משא"כ בפירות דקל שידע. עיין בנתיבות רלה,סק"ד שאם כבר שילם במכר אזי הוי ריבית, כי אם המקח בטל צריך להחזיר את המעות והוי כמלוה, ולכן צריך להחזיר את הפירות.

רמ"א: סתם כמרדכי וי"א כרא"ש. יש להקשות מהרמ"א בסימן רמ"א,ב שסתם שלא הוי מחילה, ויש ליישב ע"פ דברי ערוה"ש כאן מהם משמע שכתב כן דוקא לגבי אסמכתאות, אך שאר מחילות בטעות לא הוי מחילה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.