פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רט ב

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:36, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רט ב

סעיף ב[עריכה]

אבל האומר לחבירו: כל מה שיש בבית זה אני מוכר לך בכך וכך וכל מה שיש בתיבה זו או בשק זה אני מוכר לך בכך וכך, ורצה הלוקח ומשך, אין כאן קנין, שלא סמכה דעתו של לוקח, שהרי אינו יודע מה שיש בו אם תבן או זהב, ואין זה אלא כמשחק בקוביאא; וכן כל כיוצא בזה. (רבנו האי,רמב"ם). הגה: וי"א דה"ה שנים שהחליפו על כל אשר להםב. וע"ל סוף סימן ר"ג וע"ל סימן רמ"א ס"ד מדין המוכר דבר שאינו מסויים.

הגר"א מציין לב"מ טז,א. שם נאמר שבמכור לך מה שתעלה מצודתי לא קנה משום שלא סמכה דעתו.

א. משחק בקוביא: סמ"ע: גם הטור והרמ"א, הסוברים שמשחק בקוביא לא הוי אסמכתא, מודים כאן מאחר שהמוכר יודע מה מכר והקונה לא, ולא דמי לקוביא ששניהם לא יודעים.

ש"ך: הטור והרמ"א מודים כאן כי י"ל שאמד בדעתו מה יש, משא"כ בקוביא שודאי לא היה לו שם אומדן מה תהיה התוצאה, כפי שנימק הטור לעיל רז,יז. וכתב שדברי הסמ"ע כאן סותרים למה שכתב בסי' לד סק"מ, והעיקר כדבריו שם.

ב. שנים שהחליפו: ריב"ש: הקנין בטל משום שזה דבר שאינו מסוים.

מהרא"י: כתב לגבי שנים שתקעו כף וקבלו עליהם בקנסות לצדקה להחליף ביניהם שהקנין קיים.

רמ"א: בד"מ כתב שהם חלוקים, וברמ"א כאן הביא רק את דעת הריב"ש, ובסי' רג הביא שתי הדעות ולא הכריע.

סמ"ע: גם כאן הרמ"א לא התכוון להכריע, והביא כאן דעת הריב"ש רק כדי לומר שיש לכך סמך מהדין שבסעיפנו. והוסיף שנראה שגם מהרא"י מודה לדין זה ומחלק שאצלנו המוכר יודע מה יש בביתו והקונה לא, אך בשנים שהחליפו שניהם לא יודעים מה יש בבית השני, ולכן סמכה דעתם כמו במשחק בקוביא אליבא דר"י ורא"ש.

ש"ך: אינם חלוקים. בתקיעת כף ובצדקה לא שייך אסמכתא, כדלעיל רז,יט. ועל דברי הסמ"ע כתב שאין סברא לחלק בין ידע המוכר ללא ידעו שניהם.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.