פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט ריב א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט ריב א

סעיף א[עריכה]

אין אדם מקנה, לא במכר ולא במתנה, אלא דבר שיש בו ממש. אבל דבר שאין בו ממש, אינו נקנה. לפיכך המקנה לחבירו אכילת פירות דקל זה או דירת בית זה, לא קנה עד שיקנה גוף בית זה לדור בו וגוף אילן לאכול פירותיו. הגה: האומר: ידור פלוני בבית זה, ולא קצב זמן הדירה, אפילו רק שעה אחת במשמע^א (הגהות מרדכי סוף ב"ב). ושטר שכתוב בו שראובן נתן לדור בביתו וקנו ממנו ע"ז, יש לפרש השטר שקנה ממנו בענין המועיל והקנה לו הגוף לדור בו. וכל שכן אם החזירו הקנין למטה בשטר, דודאי ליפוי כח כתבו וקנה ממנו בענין המועיל. אבל אם לא כתוב בשטר רק: וקנו ממנו שנותן לו לדור בביתו, אינו כלום, דאז עיקר הקנין קאי על הדירה ואין בדירה ממש. (תשובת רמב"ן סימן ס"ז). שטר שלא היה כתוב בו קנין פירות כראוי, רק כתוב בו שנתן לו כח ליקח הפירוש כתקון חכמים, הרי הודה שהקנה לו כתיקון חכמים ויש לפרש שנתן לו באופן המועיל (מרדכי פרק מי שמת).

ב"ב קמז,ב: אמר רבא אמר רב נחמן: שכיב מרע שאמר ידור פלוני בבית זה, יאכל פלוני פירות דקל זה - לא אמר כלום, עד שיאמר תנו בית זה לפלוני וידור בו, תנו דקל זה לפלוני ויאכל פירותיו.

אכילת פירות: הרשב"ם פירש שהטעם באכילת פירות הוא דשלב"ל, ואילו הרמב"ם פירש שגם דין זה הוא מטעם דבר שאין בו ממש כמו הטעם בדירה. הטור לא הביא כאן דין אכילת פירות ופירש הב"י שסבר כרשב"ם. ואילו הסמ"ע כתב שיתכן שאין מחלוקת לדינא, והרשב"ם והטור רק סברו מלשון הגמרא שזה לא מוסב על טעם זה.

א. שעה אחת: הגמ"ר: ביאר הגמ' שהחיסרון ב'ידור פלוני' הוא שלא קצב זמן וא"כ משמע שעה אחת (בשונה משאר הראשונים שביארו שהחיסרון הוא דהוי דשלב"ל).

רמ"א: האומר 'ידור פלוני' אפילו שעה אחת במשמע (עפ"י הגמ"ר).

קשה - הרי השו"ע הלך בסעיף זה כרוב הראשונים שפירשו שיש חיסרון מצד דבר שאין בו ממש (והרמ"א לא השיג), וא"כ לא מועיל כלל אפי' פחות משעה.

סמ"ע,ש"ך: כוונתו שאפילו אם הקנה את גוף הבית לדירה, אם לא קצב - משמע אפילו שעה אחת. אמנם הש"ך התקשה, שהרי מהגהמ"ר שפירש כך את הרישא של ר"נ, משמע שהטעם שבסיפא כן קנה לעולם הוא שהקנה את גוף הבית לדירה, וא"כ מוכח שכשהקנה את גוף הבית קנה לעולם, וכן מסתבר שבגלל שקנה את הבית הריהו שלו לעולם, ונשאר בצ"ע.

נתיבות: באמת אם אמר שמקנה את גוף הבית לדירה קנה לעולם, ואם הקנה רק הדיור לא קנה כלל, אך הרמ"א עוסק במקרה שאמר שמקנה הדיור אך לאחר מכן עשה קנין, שאז כדברי הרמ"א בהמשך קנה גם את הבית לדירה, אולם במקרה זה קונה רק לשעה, כיון שאומרים שהקנין בא להועיל רק על מה שאמר בהתחלה, דמה"ת נאמר שבשעת קנין חזר בו והחליט להקנות לזמן שונה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.