פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רכז ט

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:37, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רכז ט

סעיף ט[עריכה]

במה דברים אמורים, בשלא נשתנה השער. אבל אם נשתנה השער ומפני כך רוצה לחזור בו, אינו רשאי. הגה: אמר המאנה שנשתנה השער, ומתאנה אומר שלא נשתנה, על המתאנה להביא ראיה, דדרך השערים להשתנות תמידא (מרדכי ס"פ המדיר). וכן אם מכר מפני דוחקו, וזלזל במכירתו יותר מכדי שהדעת טועה, שניכר שמפני דוחקו הוצרך לזלזל, אינו יכול לחזור, דידע ומחיל. (שו"ת הרא"ש).

נשתנה השער: רש"י,שו"ת הרא"ש,שו"ע: מוכר לעולם חוזר, אם לא נתייקרו טליתות בינתיים.

רמב"ן ברש"י: לאחר שנתייקרו המתאנה אינו יכול לחזור, כיון שכעת א"א לברר מה היה השער, ואם טוען שנתאנה ע"כ כבר בירר זאת לפני שנשתנה השער, ומכיון שלא תבע עד עכשיו מוכח שמחל.

מהרי"ט: לאחר שנתייקרו אינו יכול לחזור, לפי שדוקא כשלא נשתנה השער יש רגליים לדבר שלא הצליח לברר השער עד כה, אחרת למה לא צווח וכעת פתאום שינה דעתו והחליט לצווח, אמנם כשנשתנה יתכן שמקודם באמת מחל, אלא שעכשיו בגלל שהתייקר מעדיף לא למחול. הנתיבות מבארו שבסתמא מסתבר שהזדמן מקח לידו והצליח לברר, ולכן הוא נאמן רק כשיש רגליים לדבר שלא הזדמן. המהרי"ט עצמו כותב שזהו גם פירושו של הרמב"ן.

שיטמ"ק ברש"י: מדובר שלא נתאנה, אלא שתוך שיעור 'כדי שיראה' הוקר, ולפי המחיר העכשווי הוי ביטול מקח, ואינו חוזר משום שהמקח נגמר מיד ובאותה שעה לא נתאנה (היתה הו"א שלא נגמר עד שיעור 'כדי שיראה').

ספק אם נשתנה: טור באה"ע: אם אדם קידש אשה ואנו מסופקים אם היה שווה פרוטה אזלינן בתר השתא.

קצות - התקשה מהסעיף שלנו שרואים שלא הולכים בתר השתא.

נתיבות: תירץ שכשיש קנין ברור לפנינו איננו מבטלים אותו מספק, וכדברי הרשב"א שאם עשו קנין בתנאי ויש ספק אם התקיים תנאי, הספק לא מבטל את הקנין (לכן היא מקודשת, ואצלנו אומרים שלא היתה אונאה).

ערוה"ש: דחה את הנתיבות שבקידושין הספק הוא בעצם הקנין.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.