פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רכז טז

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רכז טז

סעיף טז[עריכה]

יש אונאה במטבעות עד שתות. כיצד, הרי שהיה דינר זהב בכ"ד דינר כסף, וצרפה בעשרים דינר או בכ"ח, הרי זה מחזיר האונאה. היה יתר על זה, בטל הצירוף. פחות מכאן, מחילה. וכן אם היה הסלע חסרה שתות, והיו מוציאים הסלעים במנין ולא במשקל, מחזיר האונאה^א, שאם היו מוציאים במשקל, אפילו בכל שהוא, חוזר^ב. הגה: וי"א דשעור אונאה במטבע, אחד מי"ב. ופחות מזה הוי מחילה, יתר על זה בטול מקח (טור בשם הרא"ש והמגיד פרק י"ב בשם הרמב"ן). וכל זמן דהוי מחילה, מותר להוציאו לכתחילה ביפה^ג, כמו שנתבאר סעיף ו'.

אונאה במטבע: משנה בב"מ נא,ב: לפי ר"מ 1/24; לפי ר' יהודה 1/12; לפי ר"ש 1/6.

הגמ' הקשתה מדוע לגבי טלית המשנה נקטה שתות בלא מחלוקת. רבא מתרץ שהמשנה ההיא כר"ש, ואביי מתרץ שבטלית עד שתות מוחלים, אולם במטבע לא משום שלא יקבלוה ממנו.

רי"ף,רמב"ם,שו"ע: הלכה כרבא, וא"כ גם במטבע השיעור הוא שתות, שהרי המשנה סתמה כמותו (לגבי טלית).

רא"ש,רמב"ן,רמ"א: צריך לגרוס רבה (שכן רבא תמיד מופיע לאחר אביי ולא לפניו), וא"כ הלכה כאביי דהוא בתרא. רמב"ן - ולפי"ז להלכה השיעור במטבע הוא 1/12. כי הלכה כר"י במקום שנחלק עם ר"ש ור"מ.

א. מחזיר האונאה: נתיבות - מקשה שהרי צריך לקוץ את המטבע כמבואר בסע' יח וא"כ זה ממש מקח טעות. ועונה שמדובר דוקא כשבמקום אחר מוציאים מטבעות במשקל כזה, וא"כ יכול להשתמש בה שם.

ב. כשיוצא במשקל: רמב"ם,שו"ע - הוי ביטול מקח אפי' בכלשהו, כדין דבר שבמניין ובמשקל.

ג. פחות מאונאה: ב"מ נב,א: אמר אביי פחתה יתר מכדי אונאה אסור להוציאה.

תוס',רא"ש,טור,רמ"א: אבל פחות מאונאה מותר לכתחילה. וגם לפי הצד בספק שבמקח אסור, במטבע מותר כיון שגם אחר יקבלנה מידו, ואין כאן שום הפסד.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.