פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רכז כ
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כ[עריכה]
המחליף כלים בכלים או בהמה בבהמה, אפילו מחט בשריון או טלה בסוס, אין לו אונאה, שזה רוצה במחט יותר מהשריון. אבל המחליף פירות בפירות, בין ששמו אותם קודם מכירה בין ששמו אותם אחר מכירה, יש להם אונאה.
ב"מ מז,א: אין אונאה בחליפין.
רמב"ן: דוקא בחליפין כשאינו מקפיד.
רמב"ם,ת"ר,סמ"ג,שו"ע: אף כשמקפיד. מקור: ראב"ד – אולי טעה בירושלמי שחילק בין מחליף ציבור פירות בציבור פירות שלא קנה לבין מחליף פרה בחמור שקנה. הראב"ד עצמו מפרש שפירות לא קונה בחליפין, אולם הרמב"ם הסובר שבשווה בשווה יש חליפין בפירות כנראה פירש שמדובר לענין אונאה.
פת"ש: אפשר להגיד קים לי כרמב"ן.
↵ הטעם: רמב"ם: לפעמים אדם זקוק ומעדיף מחט יותר משריון.
תלמידי רשב"א: גז"כ שנאמר "ממכר", וחליפין אינו דרך ממכר.
נפק"מ: פת"ש - א. כלים העומדים לסחורה: טעמו של הרמב"ם לא שייך בכך. וכ"כ הרדב"ז.
ב. אונאה מעל חצי: לפי ת"ר שנלמד מגז"כ דינו כקרקעות שבפי שניים יש אונאה.
פירות: רמב"ם,שו"ע: בפירות ששמו אותם קודם מכירה או לאחריה יש אונאה. ת"ר,כס"מ - צריך שני תנאים: פירות, שומה.
הטעם: סמ"ע - דומה למכר לפי שפירות אינם קונים בחליפין (וגם היתה שומה). נ"ל שזה לא רק דומה למכר אלא מכר ממש, ולמרות זאת אם לא שמו יש אונאה כיוון שדמי לחליפין כמו "מכור באלו" שהוי מכר בלי שומא.
נתיבות - שמו לאחריה היינו כשעדיין עסוקים באותו עניין, אחרת אין סברא שהשומא תשפיע על המכירה.
כלים בפירות: שבו"י,פת"ש: יש אונאה. דוקא כלים בכלים שהוא נדיר שיש לכל אחד כלי שאינו זקוק לו ורוצה להחליפו אין אונאה, אך כלים בפירות יש אונאה.
רדב"ז: לבעל הפירות יש אונאה ולבעל הכלים אין.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.