פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רכז לד

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רכז לד

סעיף לד[עריכה]

שכר לזרוע לו קרקע ואמר: זרעתי בה זריעה הראוי בה, ובאו עדים שזרע בה פחות מהראוי לה, הרי זה ספק אם יש לו אונאה מפני הזרע, או אם אין לו אונאה מפני הקרקע; לפיכך אין מוציאין מיד הנתבע, וכן אין משביעין אותו אלא היסת, מפני הקרקע שיש כאן.

ב"מ נו,ב: בעי רבא חטין וזרען בקרקע מהו, כמאן דשדיין בכדא דמיין ויש להם אונאה או דילמא בטלינהו על גב ארעא, היכי דמי וכו' דאמר איהו שדאי בה כדאיבעי ואיגלאי מילתא דלא שדא בה כדאיבעי לה - תיקו.

רש"י: האונאה היתה בכמות המקח. אמר שיתן כפי שהשדה ראויה והיא ראויה לשש, אך זרע רק חמש.

רמב"ם,שו"ע: מדובר בפועל^[1], והוא אמר שיטרח ויזרע כפי שהשדה ראויה, אך זרע חמש. גם לפירושו השינוי אינו במחיר אלא בכמות העבודה (שהיא המקח במקרה זה).

ר"ח,רמב"ן,רשב"א: לא גרסו "ואיגלאי מילתא וכו'", ומדובר שאונה אותו במחיר. הרמב"ן הקשה על הפירושים הקודמים, ששינוי בכמות המקח זה מקח טעות ולא אונאה! ועל הרמב"ם שמדובר בפועל הקשה, שהדין הוא כמו באי אוביר ולא אעביד שצריך לשלם במיטבה. הנתיבות כתב שהם לא קיבלו את הפירוש הפשוט של הרמב"ן, משום שבמקרה זה האונאה היא בשער שבשוק ולא בגוף החיטים, וא"כ גם אם חיטים אלו מחוברות בקרקע, זה נחשב אונאה במטלטלין ולא בקרקע.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]