פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רלא יד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יד[עריכה]
מקום שנהגו להכריע, צריך להכריע טפח. ובמקום שלא נהגו להכריע, שוקל עין בעין, וצריך להוסיף אחד מק' בלח ואחד מד' מאות ביבש. אם היה שוקל י' לטרים לא יאמר לו: שקול לי כל ליטרא וליטרא לבדה עם הכרעה, אלא שוקל את כולן בבת אחת והכרע אחת לכולן. היה שוקל לו שלשה רביעי ליטרא לא יאמר לו: שקול לי כל רביע ורביע בפני עצמו, אלא ישקול לו ליטרא ויתן רביע ליטרא עם הבשר, שאם אתה אומר יתן חצי ליטרא ורביע ליטרא בכף אחת שמא יפול רביע הליטרא ולא יראהו הלוקח.
כשיש מחילה: מהר"ם שיק[1]: מה שלא נהגו האידנא... כיוון שאין המנהג להוסיף לא קפדי אינשי ומחלי אהדדי, ומ"מ כל אשר יראת ה' בליבו מכריע מעט.
בספר 'מסחר כהלכה' כתב ששורש דין הכרעה הוא מדאוריתא, אולם לגבי שיעור ההכרעה, נראה שלפי שיטת הרשב"ם השיעור הוא מדרבנן, ולפי שיטת התוס' מדאוריתא (עפ"י מהר"ם שיק).
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ חו"מ סימן ל