פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רלב ד

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:38, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רלב ד

סעיף ד[עריכה]

אין מחשבין פחת המום, אפילו מכר לו כלי שוה עשרה דינרים ונמצא בו מום המפחיתו מדמיו איסר, מחזיר את הכלי ואינו יכול לומר לו: הילך איסר פחת המום, שהלוקח אומר: בחפץ שלם אני רוצה. וכן אם רוצה הלוקח ליקח פחת המוםא, הרשות ביד המוכר לומר: או קח אותו כמו שהוא או תקח מעותיך והחזיר לי מקחי. (רמב"ם).

מ"מ - פשוט, והמקור הוא מב"מ פ,א שמום הוא כמקח טעות.

א. סמ"ע,נתיבות - לפי רבנו יונה והרמ"א לעיל (רכז,ד; דלא כרמב"ם והשו"ע) צ"ל גם כאן שהמוכר יכול לחזור כל עוד לא גילה הלוקח דעתו שרוצה לקיים המקח, אפילו אם הלוקח אינו רוצה ליקח הפחת, ולפי הרמב"ם והשו"ע אינו יכול לחזור, אם הלוקח מוותר על הפחת.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.