פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רלב יט

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:38, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רלב יט

סעיף יט[עריכה]

המוכר ביצים לחבירו ונמצאו מוזרות (ופי' שהתחיל להתהוות בו צורת האפרוח) שאינם ראויים לאכילה, הוי מקח טעות ומחזיר את הדמים. (שו"ת הרא"ש). ועכשיו לא נהגו כן, ומנהג מבטל הלכה.

הטור הבין שהרא"ש כאן והרמב"ם שבסעיף הקודם חלוקים, כי לפי הרמב"ם במקרה שלא היה למוכר לדעת - הלוקח מפסיד. אולם הב"י כתב שאינם חלוקים, כי דוקא בשור כתב הרמב"ם שהלוקח מפסיד, בגלל שהיה לו לבדוק השור, אך בביצים אין אדם עשוי לבקעם אלא בשעה שהוא צריך להם. עפיז" פסק בשו"ע כרא"ש למרות שלעיל פסק כרמב"ם. הסמ"ע סובר כטור, ומסביר שהסיבה של הרמב"ם לעיל היא ששניהם פשעו בכך שלא בדקו, ולכן המע"ה והלוקח מפסיד, וא"כ ה"ה אצלנו ששניהם לא פשעו - המע"ה.

כשלשניהם לא היה לדעת: סמ"ע: לפי הרמב"ם המוכר פטור כי שניהם שווים והמע"ה, ולפי הרא"ש חייב כי בכל מקרה שהיתה אונאה חייב.

ב"י: גם לרמב"ם המוכר חייב. המוכר נפטר רק במקרה שהיה ללוקח לדעת.

מעות רעות: רשד"ם,ש"ך - מוכר הטוען לאחר כמה ימים שקיבל מעות רעות, והלוקח מסופק, חייב הלוקח דהוי כאיני יודע אם פרעתיך.

ט"ז,קצות סי' עה,סק"ו: פטור כיוון שכבר פרעו ופטרו, וא"כ אין ספק מוציא מידי ודאי.

דגול מרבבה: פטור כיוון שאיני יודע אם פרעתיך חייב רק כשהווה ליה למידק, וכאן לא הוה ליה למידק.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.