פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רלה א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רלה א

סעיף א[עריכה]

קטן עד שש שנים, אין קנייתו לאחרים כלום^א. ומשש שנים עד שיגדיל, אם יודע בטיב משא ומתן (דהיינו שבדקוהו ומצאוהו שיודע, ולאחר עשרה כל שאינו שוטה) (טור), מקחו מקח וממכרו ממכר ומתנתו קיימת, בין בדבר מרובה בין בדבר מועט, בין במתנת בריא בין במתנת שכיב מרע, ודבר זה מתקנת חכמים, והכל במטלטלים. (וי"א הואיל ואינו רק מכח תקנת חכמים, אם כן במקום שעשו שלא כהוגן, כגון שמכרו בנכסים מועטים שזכו בהן הבנות, מכירתן לאו כלום היא) (תשובת הר"ן סימן מ"ד). אבל בקרקע אינו מוכר ולא נותן, עד שיגדיל^ב (דהיינו שהקטן בן שלש עשרה והקטנה בת י"ב והביאו שערות) (הרמב"ם). ואפילו הוא קרקע שניתן לו במתנה, או שקנה לו האפוטרופוס. ואם נתנו, אפילו במתנת שכיב מרע, אינו כלום אפילו הוא קרקע שניתן לו, ואע"פ שהוא יודע בטיב משא ומתן. (מיהו כל זמן שחפץ הקטן במה שעשה, ואין קרוביו או הבית דין בטלו מעשיו, והלוקח אכל פירות קרקע שלקח, א"צ לשלם מה שלקח^ג) (תשובת רמב"ן סימן ב'). ואם ירש מאביו שטר חוב, דינו כמטלטלים ויכול למוכרו או ליתנו לאחר (שו"ת הרא"ש).

משנה בגיטין נט,א: הפעוטות - מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין.

גמרא: ועד כמה? מחוי רב יהודה לרב יצחק בריה: כבר שית, כבר שב. רב כהנא אמר: כבר שב, כבר תמני. במתניתא תנא: כבר תשע, כבר עשר. ולא פליגי, כל חד וחד לפי חורפיה. וטעמא מאי? א"ר אבא בר יעקב א"ר יוחנן: משום כדי חייו... בעי אביי: מתנתו, מאי?... מתנתו מתנה, אחת מתנת שכיב מרע ואחת מתנת בריא, אחת מתנה מרובה ואחת מתנה מועטת... משנה: מציאת חשו"ק יש בהן גזל מפני דרכי שלום.

רמב"ם,שו"ע: מגיל שש (עד י"ג) אם יודע בטיב משא ומתן מקחו מקח וממכרו ממכר.

רא"ש^[1],רמ"א: מגיל עשר אין צורך בחריפות שידע בטיב מו"מ אלא מספיק שאינו שוטה.

רמ"ה: גם מגיל עשר צריך שידע, אמנם עד עשר סתמו אינו חריף עד שיבדקו, ומגיל עשר סתמו חריף ויודע.

כדי חייו: ר' האי: יכול למכור רק כדי חייו.

רמב"ן,רשב"א,רא"ש,שו"ע: לא פלוג, ולכן יכול למכור גם יותר.

א. קבלת מתנה: גיטין סה,א: אמר רבא, ג' מדות בקטן: צרור וזורקו, אגוז ונוטלו - זוכה לעצמו ואין זוכה לאחרים... הפעוטות - מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין... הגיעו לעונת נדרים - נדריהן נדר והקדשן הקדש. ← אפילו מתחת גיל שש יכולים לקבל מתנות, אם כבר מבחינים בין אגוז לצרור. ונפסק כן בסי' רמג,טו. דין זה נכון גם כשיש לקטן אפוטרופוס או אב, בשונה מדין הפעוטות. מדובר כשקונים בעצמם, אמנם להקנות להם ע"י אחר אפשר מרגע לידתם (ולבנו – יכול אפי' כשהוא עובר), וה"ה שזכין לו במקח (והוא יכול לחזור בו עד שיגדל) ואפי' בקרקע, כדלקמן סע' ז.

ב. הרא"ש מדייק כן מכך שבגמ' בגיטין לא נאמר "אחד מטלטלין ואחד קרקעות".

ג. הרמב"ן שם כותב שאפילו אם חזר בו הקטן ואמר שהניחו לאכול רק בגלל שהיה סבור שמתנתו מתנה, אי"צ להחזיר הפירות, כדברי הגמ' בב"מ סו,ב שבמכר כה"ג הוי מחילה. הסמ"ע מקשה מדברי הרמב"ם והשו"ע בסע' יד, שפחות מבן כ' שמכר קרקע חוזר ומוציא הפירות. ומתרץ ששם מדובר דוקא כשלא אכלו בפני הקטן, כגון שהלך למד"ה. הנתיבות דוחה שזה דחוק מאחר שהם לא חילקו שם, ומתרץ ששם מדובר במכר וכבר נתנו הדמים, שאז כיוון שהמכר בטל הוי כהלוואה ואכילת הפירות הם ריבית, ואילו כאן מדובר במתנה או במכר ועדיין לא נתנו הדמים.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]