פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רלה יד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יד[עריכה]
פחות מבן עשרים שמכר קרקע אביו, חוזר ומוציא מיד הלקוחות, בין קודם עשרים בין אחר עשרים מיד, ומוציא ממנו כל הפירות שאכל. ואם הוציא הוצאות או שנטע וזרע, שמין לו ומחזיר לו את השארא. אבל אם כשנעשה בן עשרים לא מיחה, שוב אינו יכול למחות, אפילו היה קטן כשמכר. (רמב"ם).
פירות: עיין לעיל בסע' א שהסמ"ע מקשה מדברי הרמב"ן והרמ"א שם, שקטן שמכר קרקע ונתן ללוקח לאכול, ואח"כ חזר בו, אינו יכול להוציא מידו הפירות, ומתרץ שכאן מדובר דוקא כשלא אכלו בפני הקטן, כגון שהלך למד"ה. הנתיבות דוחה שזה דחוק מאחר שהם לא חילקו כאן, ומתרץ שכאן מדובר במכר וכבר נתנו הדמים, שאז כיוון שהמכר בטל הוי כהלוואה ואכילת הפירות הם ריבית, ואילו שם מדובר במתנה או במכר ועדיין לא נתנו הדמים.המקור לחילוקיהם הוא מב"מ סו,ב שהגמ' חילקה בין מוכר פירות דקל וחזר בו שאינו מוציא הפירות לבין אסמכתא שמוציא הפירות "התם זביני הכא הלואה", ונחלקו שם הראשונים בבאור החילוק - עיין בסי' רז.
א. החזר הוצאות: הסמ"ע מסתפק אם מקבל כיורד ברשות (שמקבל גם שכר טרחתו מתוך השבח ולא רק הוצאותיו) או כיורד שלא ברשות, והנתיבות כתב שנראה שדינו כיורד ברשות.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.