פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רמא ח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח[עריכה]
נתן שור לחבירו על מנת להחזירו בתוך ל' יום, ומת בתוך הזמן, פטור מלשלם.
מת: רשב"ם[1],שו"ע: הוא חייב רק בפשיעה, אך אם מת או אפילו אבד פטור, כיוון שהוא לא שומר אלא מקבל מתנה.
פת"ש: יש להסתפק אם חייב להחזיר את הפירות שאכל. הספק הוא אם בטלה מתנתו מעיקרא ואינו אלא כפקדון, וא"כ חייב להחזיר הפירות, ומה שפטור באבידה וכד' זה בגלל שלא ירד על דעת להתחייב בכך, או שלא בטלה מתנתו כי מה שהתנו שיחזירה זה רק אם תהיה בעין. הפת"ש נוטה לצד הראשון, ומוצא לכך סעד מכך שחייב בפשיעה. ובשער המשפט הוכיח כן מהשו"ע באו"ח.
רא"ש[2]: חייב אפילו במתה מחמת מלאכה, כי סוף סוף לא עמד בתנאי, ואז מתברר למפרע שאין זו מתנה ולא היתה לו רשות להשתמש, אלא זו שליחות יד בפקדון. ומביא את דברי ר' ישעיה שסבר כרש"י.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.