פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רמג כא

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:40, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רמג כא

סעיף כא[עריכה]

בד"א, בחצר המשתמרת. אבל בחצר שאינה משתמרת, כגון שדהו וחורבתו, עד שיהיה עומד בצדה ויאמר: זכתה לי שדי (ויש חולקין כמו שנתבאר לעיל סימן ר').

עיין לעיל בסימן ר,א שהרי"ף, הרמב"ם והשו"ע פסקו כלישנא קמא, שדעת אחרת מקנה לא מוריד את הצורך במשתמרת. הרא"ש והרמ"א פסקו כרב פפא שדעת אחרת מועילה, אך הסבירו שדעת אחרת מועילה רק כשהנותן עומד שם, שאז שמירת הנותן חשובה לו כשמירתו. ואילו השיטמ"ק, ההגה"מ והקצות פסקו כרב פפא, ולשיטתם גם לא צריך שישתמר לנותן. והטעם - כיון שאין שום אדם יכול לקנותו ללא דעת המקנה, נמצא שהוא משתמר למקבל. הש"ך כתב שנראה כרי"ף, אך אינו כדאי להכריע, ולכן הוי ספיקא דדינא.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.