פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רמה י

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:41, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רמה י

סעיף י[עריכה]

המקבל את המתנה וזכה בה, ואחר שבאה לידוא והוא שותק חזר בו ואמר: איני רוצה בה, או: איני מקבלה או: הרי היא בטלה, או: מום זה נראה לי בה, לא אמר כלום לענין שתחזור לבעלים, אלא הרי היא הפקרב וכל הקודם בה, זכה. (ואם יש לו בעל חוב גובה ממנה) (טור). אבל אם היה צווח מעיקרו, לא קנה המקבל וחוזר לבעלים הראשונים. הגה: וכל זה באומר אחד מן הלשונות שמשמעותו שאינו רוצה בה. אבל אם אמר לשון דמשמע שלא היתה מתנה מעיקרא, אע"ג דשתק תחלה נאמן בהודאתו, ואפילו חב לאחרים כגון שיש לו בעל חוב עליו, מ"מ מאחר שלא היתה בחזקתו עד עתה נאמן עליה. אמר: אי אפשי בה, אם המתנה מטלטלין הוי ליה הפקר; ואם היה קרקע, מאחר ששתק תחלה אין בדבריו כלום (הכל בטור).

גיטין לב,א: אמר רבה בר אבוה: מקבל מתנה שאמר לאחר שבאתה מתנה לידו: מתנה זו מבוטלת, תיבטל, אי איפשי בה - לא אמר כלום; בטלה היא, אינה מתנה - דבריו קיימין.

↵ בטלה היא: ראב"ד: מדובר דוקא כשאינו חב לאחרים, אך אם חב כגון שיש לו בע"ח, אינו נאמן בהודאתו.

רש"י,רא"ש,רמ"א: נאמן אף כשחב לאחרים, כיוון שלא היתה עד עכשיו בחזקתו (משא"כ בסע' ז, ולכן שם צריך להישבע).

א. רי"ף,רא"ש,סמ"ע - ובשכ"מ אף קודם שבאה לידו, כיוון שדבריו כמסורים, וא"כ אם שתק בתחילה מייד קנה.

ב. הפקר: כריתות כד,א: אמר ר"ל: הנותן מתנה לחבירו ואמר הלה אי אפשי בה, כל המחזיק בה זכה בה. ומ"ש מהא דאמר רבה בר אבוה... דבריו קיימין[1], מאי לאו דבריו קיימין דהדרא למרה! לא, דבריו קיימין והוא נמי לא קני לה, וכל המחזיק בה זכה בה.

רש"י,רא"ש,רמ"א: דוקא במטלטלין כיוון שהן בידו זהו לשון הפקר, אך בקרקע אין זה לשון הפקר, ולכן המתנה חוזרת לבעליה.

רמב"ם,שו"ע: לא חילקו.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. הגירסא שם הפוכה מהגירסא בגיטין, עיין תוס'.