פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רנ ט

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:42, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רנ ט

סעיף ט[עריכה]

בד"א דמתנת שכיב מרע במקצת בעי קנין, בסתם. אבל אם נתן מקצת נכסיו בפירוש במתנת ש"מ, א"צ קנין, ואם עמד חוזר ואם לא עמד קונה זה המקצת. ואם יש בו קנין אינו קונה אא"כ כתב כמיפה כחו. וכן אם כתב כל נכסיו ומפרש שנותן הכל מעכשיו, ומקנה לו מחיים, הרי היא כשאר מתנת בריא שאם הגיע השטר ליד המקבל או שקנו מיד הנותן קנה הכל ואינו יכול לחזור בו. הגה: וי"א דהוא הדין מתנת שכיב מרע שכתבו שמקנה לו מהיום הוי כמתנת בריא וצריכה קנין (נ"י פ' מי שמת). ולכן יש ליזהר בצוואת שכיב מרע שלא לכתוב בה שנתן במתנת בריא או מהיום, אם לא צוה כך. ואם צוה כך, אסור לשנות ואז יש לו דין מתנת בריא ואינו נקנה רק בקנין, ולא אמרינן בזה שטעות סופר היה. ואם לא היה בה קנין המתנה בטילה, כן נראה לי.

השו"ע עוסק במקרה ששמענו מהשכ"מ שציוה במעכשיו, והרמ"א מחדש שה"ה כשלא שמענו מפיו אלא נמצא כתוב כן בצוואה, לאפוקי מדעת הב"י (בשו"ת אבקת רוכל) שתולים שזו טעות סופר, שהסופר הוסיפה מעצמו. ד"מ - באו דברי שנינו למהר"ם פדאווה והסכים עימי.

בריא האומר שנותן מחמת שחושש ממיתה: מרדכי בשם מהר"ם: דינו כמצוה מחמת מיתה. הו"ד בב"י סימן רנז,ו.

רשב"א,מהרי"ק: אין דינו כמצוה מחמת מיתה. פתחי חושן: כן נראה מדברי הפוסקים.

ד"מ רנז,ו: בדברי המרדכי בשם המהר"ם יש סתירה, ונראה ליישב ע"פ הטעם, שנחשב כבריא לענין שצריך קנין, שהרי אין חשש שתיטרף דעתו, אולם הוי כשכ"מ לענין שיכול לחזור, שהריהו כמתנה שיוכל לחזור.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.