פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רנג א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א[עריכה]
שנים שנכנסו לבקר את החולה וצוה בפניהם, כותבין ואין עושין דין. ואם היו שלשה, רצו כותבין, רצו עושים דין. הגה: להחזיק כל אחד במה שצוה ולדון בכל דברי ספק שנפל בצוואה, ואין אחד מן היורשין או מקבלים יכולים לומר לב"ד אחר אזלינן. (טור) בד"א, ביום. אבל בלילה כותבין ואין עושין דין.
ב"ב קיג,ב/סנהדרין לד,ב: והיה ביום הנחילו את בניו - ביום אתה מפיל נחלות, ואי אתה מפיל נחלות בלילה... תניא: והיתה לבני ישראל לחוקת משפט - אורעה כל הפרשה כולה להיות דין; וכדרב יהודה, דאמר רב יהודה: שלשה שנכנסו לבקר את החולה - רצו כותבין, רצו עושין דין [ר"י: שעל כרחם של בנים נעשים העומדים שם דיינים, ואין יכול אחד מהם להתחמק ולומר שרוצה לדון לפני בי"ד הגדול או בי"ד שבעירו], שנים - כותבין ואין עושין דין; ואמר רב חסדא: לא שנו אלא ביום, אבל בלילה, אפילו שלשה - כותבין ואין עושין דין, מאי טעמא? דהוו להו עדים, ואין עד נעשה דיין.
במה מדובר: רשב"ם,ב"י: מתנת שכ"מ במקצת עם קנין.
טור,סמ"ע: מתנת שכ"מ בכולה, אך מתנה במקצת הוי מתנת בריא לכל דבר (ואינה נלמדת מ"ביום הנחילו").
תוס': מתנת בריא בקנין שנותן מעכשיו אם ימות. ונקראת 'נחלה' לפי שהיא כעין נחלה שנקנית לאחר מיתה, ולא מדובר במתנת שכ"מ שהרי אינה אלא מדרבנן, והגמרא למדה דין זה מפסוק. להלכה יתכן שיודה שמדובר גם במתנת שכ"מ, וכדברי ר' יונה שכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון.
ב"י: תוס' כדעת הרשב"ם, שלא מדובר במתנת שכ"מ.
פרישה: תוס' כטור. תוס' העמידו באומר מעכשיו אם ימות, שאם עמד חוזר, ולא במתנת שכ"מ במקצת, שהיא מתנה לגמרי מעכשיו ואפילו אם עמד אינו חוזר. וגם הטור לא עוסק במתנת שכ"מ סתם אלא בשכ"מ שעשה קנין מעכשיו (על כל נכסיו).
קבלו עדות ודנו בלילה: ירושלמי,רשב"ם: בדיעבד דינם דין.
רמב"ן,ר"ן,טור,שו"ע סי' כח: אינו דין, הבבלי חולק.
באו כדי להעיד: רשב"ם: אינם יכולים לדון. עד שהתכוון להעיד בשעת הראייה אינו נעשה דיין.
תוס',רא"ש: יכולים לדון. רק עד המעיד בפועל אינו נעשה דיין.
שו"ע ז,ה: סתם כרשב"ם וי"א כתוס'.
לדון סמוך לציווי: ב"ב קיד,א: איתמר: קנין, עד אימתי חוזר? רבה אמר: כל זמן שיושבין; רב יוסף אמר: כל זמן שעוסקין באותו ענין. אמר רב יוסף: כוותי דידי מסתברא, דאמר רב יהודה: שלשה שנכנסו לבקר את החולה - רצו כותבין, רצו עושין דין; ואי סלקא דעתך כל זמן שיושבין, ליחוש דלמא הדר ביה. הלכה כרב יוסף.
↵ משמע שאין לדון סמוך [לפי רב יוסף כל עוד עסוקים באותו ענין] לציווי של השכ"מ.
↵↵ בדיעבד: רשב"ם: אין דינם דין.
ר"י: דינם דין, אך לכתחילה אין דנים שמא יחזור ונמצא שבי"ד טרחו בכדי.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.