פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רנג כא
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כא[עריכה]
שכיב מרע שאמר: ידור פלוני בבית זה, יאכל פלוני פירות דקל זה, לא אמר כלום, שלא הקנה להם דבר שיש בו ממש, שהדירה והאכילה וכיוצא בהם הרי הם כדיבור וכשינה שאין נקנים. אבל אם אמר: תנו בית לפלוני כדי שידור בו עד זמן פלוני, או תנו דקל זה לפלוני כדי שיאכל פירותיו, דבריו קיימים, שהרי הקנה להם הגוף לפירות והגוף דבר שיש בו ממש. וכן כל כיוצא בזה. (ב"ב קמז,ב).
דשלב"ל: רעק"א דן אם צריך שיהיה בעולם בשעת אמירתו, משום שאמירתו כקנין בריא, או שמספיק שיהיה בשעת מותו, וכל שלא חזר בו אומרים שאמירתו נמשכת עד מיתתו. וכתב שבפשטות נראה כצד הראשון, אולם מדברי התוס' בגיטין משמע כצד השני, וצ"ע. לכאורה יש להוכיח כצד הראשון מהרשב"א המובא בסעיף לג, שהרי שם בשעת מותו כבר היו בני שמעון בעולם, ובכ"ז כתוב שלא זכו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.