פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רנה ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
אמר: מנה לפלוני בידי, ואמרו יתומים: פרענו, אינם נאמנים, שהרי לא אמר תנו, ומנין ידעו שחייבים ליתן. אבל אם אמר: תנו, ואמרו יתומים: פרענו, נאמנים, ונשבעים שבועת היסת שפרעו. (וי"א דבכל ענין נאמנים לומר: פרענו) (טור בשם הראב"ד והר"ר ישעיה).
ב"ב קעה,א: אמר רבה: שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי, ואמרו יתומין פרענו - נאמנין; תנו מנה לפלוני, ואמרו יתומין פרענו - אין נאמנין. כלפי לייא? איפכא מסתברא! אמר תנו מנה - כיון דפסקה אבוהון למילתא, איכא למימר דפרעיה, מנה לפלוני בידי - כיון דלא פסק אבוהון למילתא, איכא למימר דלא פרעיה! אלא אי איתמר הכי איתמר: שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי, ואמרו יתומין: חזר ואמר לנו אבא פרעתי - נאמנין, מ"ט? אדכורי מידכר; תנו מנה לפלוני, ואמרו יתומין: חזר ואמר אבא פרעתי - אין נאמנין, דאם איתא דפרעיה, לא הוה אמר תנו.
↵ איפכא מסתברא: ר"י מיגש,רמב"ם,שו"ע: להלכה הדין הוא בדיוק להפך, באמר תנו נאמנים ובלא אמר אין נאמנים.
ראב"ד,רי"ד,טור,רמ"א: להלכה בשני המקרים נאמנים.
סמ"ע: מדובר בהודאה גמורה ובפני אותו פלוני, שאז א"א לטעון שאמר כן כדי לא להשביע. ובכ"ז כשלא אמר תנו אין נאמנים לפי הרמב"ם, כי כל שלא אמר תנו, רגילים היורשים להעלות על דעתם שאולי טעה בהודאתו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.