פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רנו ד

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:43, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רנו ד

סעיף ד[עריכה]

אמר: פלוני עבדי עשו אותו בן חורין, או שאמר: עשיתי אותו בן חורין, או הרי הוא בן חורין, כופין את היורשין ומשחררים אותוא. אמר: פלונית שפחתי עשו לה קורת רוח, עושין לה קורת רוח ואינה עובדת אלא עבודה שהיא רוצה בה מכל העבודות הידועות לעבדים באותו מקום (רמב"ם). (וי"א שאם רוצה, כופין אותם לשחררה) (טור בשם רש"י והרא"ש). ועיין ביורה דעה סימן רס"ז סעיף ע"ז.

א. משחררים אותו: הרמב"ם מנמק שבניגוד לגוי שאסור לתת לו מתנה, לעבד מותר לתת (כשמשחררו בחינם הוי כמתנה) משום שחייב בקצת מצוות, ואינו גוי גמור. אך עדיין קשה שהרי המשחרר עבדו עובר בעשה. הרשב"א עונה ע"כ שהתורה אסרה לשחרר בחינם ללא סיבה, ומכיון שמחזיקים את השכ"מ בכשרות, אנו תולים שהעבד עשה לו טובה ובעבורה משחררו, וזה מותר.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.