פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רנז ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
עבר האב ומכר, מכורים (הפירות) עד שימות (ואפי' חזר ולקחה האב לא היה במכירתו כלום) (נ"י פרק יש נוחלין), וכשימות האב מוציא הבן (או יורשיו) (טור) מיד הלקוחות. ואם היו שם פירות מחוברין, שמין אותם ללוקח ונותן הבן דמיהם. היו תלושים, או שהגיעו ליבצר, הרי הם של לוקח. (וי"א שדין הבן עם הלוקח כמו עם האב) (טור וב"י בשם רשב"ם).
משנה שם: ומה שהניח תלוש - של יורשים.
רשב"ם: ומה שהניח מחובר הריהו של בנו מקבל המתנה, אע"פ שעומד להיתלש.
רמב"ם,רא"ש,שו"ע: העומד להיתלש דינו כתלוש, והמשנה שנתה 'תלוש' לרבות שאפילו מה שתלש קודם שהגיע זמנו דינו כתלוש. ראייתם היא מב"ק נט,ב שקיי"ל כר"ש שאם אכלה פירות גמורים משלם פירות גמורים משום שהעומד להיתלש כתלוש דמי. הש"ך מיישב את הרשב"ם שכאן שאני משום שדעתו של אדם קרובה אצל בנו. עיין בסי' קצג שהסמ"ע והש"ך האריכו בישוב הסתירות בשו"ע והרמ"א בענין עומד להיבצר.
א. לוקח שאינו בנו: ב"ב קלח,ב: תלוש אין מחובר לא? והתניא שמין את המחוברים ללוקח, אמר עולא ל"ק כאן בבנו כאן באחר.
פי' הרשב"ם: אם הבן הוא המקבל אז הוא מקבל את מה שמחובר, אך אם הבן מכר בינתיים לאחר או שהאב מראש כתב לאחר, הוא לא מקבל את המחובר, ולכן צריך לשום כמה זה שווה ואז המקבל משלם סכום זה ליורשים.
פי' הרי"ף והרמב"ם: אם האב עדיין הבעלים אז בנו מקבל גם את המחובר, אך אם בינתיים מכר האב את הפירות ללוקח אחר, אז בנו לא מקבל, והוא צריך לתת את שווי הפירות ללוקח האחר. ב"י - לפי פי' הרשב"ם יתכן שבמקרה של הרי"ף יחלוק, ויסבור שהבן יקבל את המחובר, וכן נראה כי לא עדיף הלוקח ממי שבא מחמתו (האב).
הרמ"א הביא בסעיף ב את דברי הרשב"ם (שהם ודאי מוסכמים לכו"ע), ובסעיף ג השו"ע פסק את דברי הרי"ף, והרמ"א חלק ופסק כרשב"ם (ע"פ דברי הב"י שנראה שהרשב"ם יחלוק).
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.