פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רנט ה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:44, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רנט ה

סעיף ה[עריכה]

אע"פ שמן הדין במקום שרוב עובדי כוכבים מצויים, אפילו נתן ישראל בה סימן אינו חייב להחזיר, טוב וישר לעשות לפנים משורת הדין להחזיר לישראל שנתן בה סימן. (ואם הוא עני ובעל אבידה עשיר, אין צריך לעשות לפנים משורת הדין).

בגמרא כד,ב. רב יהודה הוה שקיל ואזיל בתריה דמר שמואל בשוקא דבי דייסא, אמר ליה מצא כאן ארנקי מהו, אמר ליה הרי אלו שלו, בא ישראל ונתן בה סימן מהו, אמר ליה חייב להחזיר, תרתי? אמר ליה לפנים משורת הדין.

רבא הוה שקיל ואזיל בתריה דרב נחמן בשוקא דגלדאי, ואמרי לה בשוקא דרבנן, אמר ליה: מצא כאן ארנקי מהו? - אמר ליה: הרי אלו שלו. בא ישראל ונתן בה סימן מהו? - אמר ליה: הרי אלו שלו. - והלא עומד וצווח! - נעשה כצווח על ביתו שנפל.

המרדכי נתקשה מכך שבמקרה השני לא נאמר שיש לעשות למה"ד, וחידש שיש לחלק בין עני לעשיר, ונפסק ברמ"א. הגר"א מציין שהמרדכי לשיטתו שכייפינן כאן לעשות לפנ"ה, ולכן נתקשה למה לא הוזכר לפנ"ה במקרה השני, ונאלץ לחלק. ע"ע סע' ז'.

כפייה על לפנ"ה: רא"ש,טושו"ע: לא כופים. רמ"א (סע' ז') - אמנם כשגזר המלך או תקנו בי"ד להשיב אזי כופים.

מרדכי בשם ראב"ן וראבי"ה,ש"ך: כופים. פת"ש – היינו בדברים.

בפת"ש הבין שאף פסיקתו של הש"ך היא דוקא לאחר התקנה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.