פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רסד ד

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:44, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רסד ד

סעיף ד[עריכה]

ירד להציל ולא הציל אין לו אלא שכרו הראוי לו. הגה: ודוקא שהתנה עם הבעלים, אבל לא התנה עם הבעלים וירד להציל ולא הציל, אפילו שכרו אין לו, דהא לא הועיל לו. וכן אם עלה חמורו מאליו. אבל אם הציל, לא יוכל בעל החמור לומר: חמורי היה עולה בלעדי הצלתך, אלא חייב ליתן לו שכרו. וכן שנים שנתפסו והוציא אחד הוצאות, אם השני יצא מן המאסר בלא השתדלות חבירו, אין חייב ליתן לחבירו כלום, הואיל ולא התנה עמו. ואם לא יצא רק ע"י השתדלות האחר, לא יוכל לומר: לא הייתי צריך להשתדלותך כי ידי תקיפה, אע"פ שהאמת אתו, מ"מ חייב ליתן לו לפי מה שנהנה, לפי ראות ב"ד, כן נראה לי (ועיין במרדכי פ' הגוזל בתרא תשובת מהר"ם ודלא כמהר"ם פדוואה סי' ס"ג). ואם נראה לב"ד שלא הוצרך להרבות בהוצאות בשבילו, דאפילו בשבילו לבדו היה צריך לכל הוצאות אלו, אינו חייב ליתן לו כלום, דזה נהנה וזה אינו חסר. לכן יש מי שפסק: מי שהציל ספריו וספרי חבירו, אם לא הוצרך להרבות הוצאות בשביל חבירו, אין חבירו חייב לשלם לו כלום (הגהות אלפסי פ' הגוזל). ונ"ל דווקא שירד תחלה להציל שלו, אלא שהציל גם כן של חבירו עמו. אבל אם ירד על דעת שניהן, חייב ליתן לו מה שנהנה, מאחר שהציל של חבירו, וכמו שנתבאר, כן נ"ל. וכן כל אדם שעושה עם חבירו פעולה או טובה, לא יוכל לומר: בחנם עשית עמדי הואיל ולא צויתיך, אלא צריך ליתן לו שכרו (ר"ן פ' שני דייני גזירות).

ירד להציל ולא הציל: כשהתנה: גמרא,שו"ע – אין לו אלא שכרו.

כשלא התנה: מהרמ"פ,רמ"א – לא מקבל כלום.

ירד להציל ועלה מאליו: מהרמ"פ,רמ"א: דינו כלא הציל, שאם התנה מקבל רק שכרו, ואם לא אין לו כלום. לכן הפודה חברו ויצא מאליו אין לו כלום (כשלא התנה).

רש"ל,סמ"ע: דוקא כשלא התנה, אך אם התנה מקבל דמי חמורו (לפי"ז הפודה חברו מקבל הוצאותיו).

הצילו אך יכל להינצל מאליו: מהר"ם[1],רמ"א: מקבל כרגיל מדין מציל (אם התנה – הכל, ואם לא – שכרו). המהר"ם דן בשר שחטף משכון משותפים ואחד פדאו, והשני טוען שיכל לקבלו בחינם ע,י לחצים מהשר שלו.

מציל ספריו וספרי חברו: שלט"ג[2],רמ"א: אם לא הוצרך לרבות הוצאות עבור חברו פטור מדין זנוזל"ח.

רמ"א: דוקא כשירד להציל שלו ואגב הציל חברו, אך אם מראש ירד להציל את של שניהם חייב.

העושה עם חברו טובה: ר"ן,רמ"א – בסתמא אינו מתכוון לעשות בחינם.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. מרדכי ב"ק קסז
  2. על מרדכי קסב