פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רצא ט

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:46, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רצא ט

סעיף ט[עריכה]

הופקד אצלו ממון של פדיון שבויים ובאו עליו אנסים ונתנו להם להציל עצמו, אם לא היה מצוי אצלו שם ממון אחר לפדות עצמו בו, פטור, שאין לך פדיון שבויים גדול מזה. ודוקא שהיה ממון של פדיון שבויים סתם, אבל אם היה של פדיון שבויים ידועים, חייב.

ב"ק קיז,ב: פטור.

תוס',רמ"ה,שו"ע: דוקא כשלא היה לו שם ממון אחר.

סמ"ע: אפילו אם יש לו בביתו (ע"פ תוס'), ובדומה לזה, ההולך בדרך ואין לו אוכל, רשאי לקבל מהצדקה, ואינו צריך לשלם אח"כ.

רשב"א,שו"ע: ודוקא כשלא היה של שבויים ידועים, שהרי שנינו שמוֹתר שבוי לאותו שבוי.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.