פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רצו ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
בד"א, כשהיה השומר יכול לטעון לומר: נאנסו, ולא נצרך אותו להביא ראיה על טענתו. אבל אם היה חייב להביא ראיה על טענתו, כגון שהיה במקום שעדים מצוייםא, אינו נאמן לומר: החזרתי, אלא ישבע בעל השטר בנקיטת חפץ שלא החזיר לו, וישלם. והוא דאמר לו: ישתבע לי שלא החזרתיו לך; אבל אנן לכתחלה אמרינן ליה: זיל שלים ליה.
א. סמ"ע - הרמב"ם כתב "במקום שעדים מצויים, שהוא בענין שא"א שארעו אונס אם לא שידעו הדבר", ולכאורה משמע שבסתמא אין צריך ראיה, אך מלשון הרמ"ה והשו"ע משמע שמספיק שעדים מצויים כדי להצריכו ראיה, ובאמת גם הרמב"ם מודה לכך.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.