פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שא ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
כל אלו, אם קנו מידם להתחייב באחריותם, חייבים.
ב"מ נח,א: ורמינהו: השוכר את הפועל לשמור את הפרה, לשמור את התינוק, לשמור את הזרעים... נותנין לו שכר שבת... אמר רב ששת בשקנו מידו.
נ"י,ב"י,סמ"ע: אע"פ שמתנה ש"ח בדבור בלבד להיות כשואל, שאני התם שגם ש"ח בכלל השומרים, משא"כ כאן.
ש"ך: שאני התם דהוי כאילו אמר הריני שואל, אבל כאן אפילו שואל פטור.
למה בהקדש צריך קנין, הרי אמירה לגבוה כמסירה להדיוט? (קצות ונתיבות)
נתיבות: אם אמר בפירוש שאם יאבד יתחייב אכן אי"צ, אך מדובר שקיבל על עצמו דין שומרים, וכיון שאין בהקדש דין שומרים, לא מועיל ללא קנין.
ר"ן: לפי הרמב"ם שבסי' מ' הוא הדין שמתחייב באומר אתם עדי או חייב עצמו בשטר.
ש"ך: דוקא שם מועיל כי מתחייב מיד ללא ספק, אך כאן שמתחייב רק באם יאבד גם הרמב"ם יודה.
ש"ח שהתנה להיות כש"ש, האם קיבל עליו גם שבועת ש"ש שלא נגנבה? (או שקיבל עליו רק דין תשלומים, אם יהיו עדים למפקיד שנגנבה)
ש"ך רצא סקמ"ט: נסתפק בכך מוהר"א ששון.
נתיבות: מוהר"א ששון הכריע שחייב.
קצות: אם אמר הריני מתחייב כש"ש - הריהו כש"ש לכל דיניו וחייב, ואם אמר הריני מתחייב בגנבה ואבדה - פטור.
הקצות מעיר שהנפק"מ בשאלה זו היא רק במקרה שיש עדים שלא פשע אך אינם יודעים אם נאנס או נגנב, ואליבא דרמ"א שגם שבועה שלא פשע היא שבועה עיקרית, אך לפי השו"ע שרק שבועה שאינה ברשותו היא עיקרית (הקצות לשיטתו רצד סע' ב), אם יש עדים ע"כ לא משביעים על שום דבר גם אם קיבל על עצמו, ואם אין - בין ש"ח ובין ש"ש נשבעים, ומכך אפשר לגלגל עליו שבועה שלא נגנבה, אף אם לא קיבל על עצמו להישבע.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.