פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שג ג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:48, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט שג ג

סעיף ג[עריכה]

שומר שכר פטור מאונסיםא. איזהו אונס, בא עליו לסטים מזויין, אפילו אם גם הרועה מזויין, לפי שהליסטים מוסר נפשו יותר. הגה: אם נפלה דליקה בעיר ונשרפו החפצים שהיה ש"ש עליהם, הוי אונס, אם לא היה יכול להציל בעצמוב ולא על ידי אחרים (מרדכי פרק המפקיד ופ' השואל). ודוקא שיודע בודאי שנשרפו, אבל אם אינו יודע בבירור, רק שהיו בבית שנשרף, אינו יכול לישבע שנשרפו דדילמא עובדי כוכבים נכנסו וגנבו אותוג, ולכן חייב לשלם אלא אם כן עובדי כוכבים הנכנסים הם ליסטים מזויינים, דאז ישבע שנשרפו או נגנבו בלסטים מזויינים, ופטור (שם).

א. שכר: מ"מ,ש"ך: גם כשנאנס מקבל השומר את שכרו. ב"מ נח,א: אגרייהו מיהו לפסיד? אמר רבה נגנבו בליסטים מזויין.

נתיבות: עד זמן האונס, אך מכאן ואילך לא, כדין פועל באונס דלתרוויהו לא הו"ל למידע.

ב. כשמציל שלו ולכן נשרף של חברו: שו"ת רמ"א: פושע וחייב כיון שהאונס לא בגוף הפקדון, וזו הסיבה שגם זאב אחד אינו אונס, אע"פ שודאי ינזק בגופו.

ש"ך: הבין שה"ה בש"ח (מהלש' פושע), וכתב שצ"ע לדינא.

קצות,נתיבות: רק ש"ש, שהרי נימוק הרמ"א הוא דברי הרשב"א שש"ש חייב באונס שבגופו. קצות - וכן ש"ח פטור בזאב כשמגיע נזק לגופו. הקצות מחזק זאת מכך שש"ח פטור כשנם בעידנא דניימי אינשי, כי עשה כפי שרגילים לעשות.

ג. נתיבות - הרי גם ללא הגנבים היה נשרף, וא"כ צריך להיות פטור? ועוד - כיון שעמד להישרף הוי הפקר? לכן מעמיד הנתיבות שמדובר שלא יכל להציל מחשש שהליסטים יזרקוהו לאש.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.