פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שו ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה[עריכה]
במה דברים אמורים, שניבלה בוודאי. אבל אם עשה בה טרפות הפוסלה מספק, כגון ששהה במיעוט סימנים, פטור. וכן אם מצא הסכין פגום, והוא בדקו תחלה, כיון דאיכא למימר בעצם המפרקת נפגמה, לענין ממון לא מפקינן מספק. הגה: אף על גב דאנו נוהגין לאסרו, אפילו הכי פטור מממון, וכן נראה לי. ואף על פי שיש מי שחולק (תרומת הדשן סימן קפ"ו). ומכל מקום שכרו הפסיד, דדילמא בסכין פגום שחט (בית יוסף בשם רבינו ירוחם והרא"ש).
ספק הִטריפה: רשב"א,טושו"ע,רמ"א: פטור כי המע"ה, ומ"מ מפסיד שכרו (גם זה מטעם המע"ה). מקור – ההיא מגרומתא בב"ק צט,ב.
קשה - במוכר ספק טריפה כתב הרמ"א שבטל המקח.
סמ"ע: במקח טעות, כיון שמחזיר למוכר את המעות שבהם קנה הבהמה, אי"ז נחשב הפקעת ממון גמורה.
ש"ך: במקח טעות, כיון שאנשים פורשים גם מספק, אין לך מום גדול מזה.
תרוה"ד: חייב.
רמ"א: הבין שהרשב"א ותרוה"ד חלוקים.
ש"ך: אינם חלוקים. תרוה"ד עוסק בספק שמפורש בהלכות שבידי השוחטים שנוהגים לאסור, וא"כ השוחט נחשב פושע בכך שלא נזהר מלאסור הבהמה, וחייב. ואילו הרשב"א עוסק בספק שלא מפורש בספריהם שיש לאוסרו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.