פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שו ח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח[עריכה]
הנוטע אילנות לבני המדינה, שהפסיד, (ויש אומרים דהוא הדין ליחיד) (טור), וכן טבח של בני העיר שנבל הבהמות, והמקיז דם שחבל, והסופר שטעה בשטרות, ומלמד תינוקות שפשע בתנוקות ולא למד (אפילו רק יום או יומים) (מרדכי שם), או למד בטעות, וכל כיוצא כאלו, והאומנים שאי אפשר שיחזרו ההפסד שהפסידו, מסלקין אותם בלא התראה, שהם כמותרים ועומדים, עד שישתדלו במלאכתם, הואיל והעמידו אותם הצבור עליהם. הגה: וי"א דאף על פי שאין צריכין התראה, מכל מקום בעינן חזקה, דעד שיהיו מוחזקין או שיתרו בהן לא מסלקינן להו (המגיד פ"י דשכירות ונ"י פרק המקבל). הנותן מעות לחבירו לכתוב לו ס"ת ונמצא בו טעות, וצריך לשכור אחר שיגיה אותו, אם הם טעיות שדרך סופרים לטעות, אין הסופר חייב כלום. אבל אם טעה כל כך שאין דרך לטעות, חייב. ומכל מקום אזלינן בתר המנהג, אם מנהג המקום שכותבי ספרים מגיהים אף זה, צריך להגיה. ובסתם המקומות שאין על הסופר להגיה, אם עמד והגיה מעצמו, חייבים הבעלים לשלם לו (תשובת רשב"א סימן אלף נ"ו).
ב"מ קט,א: אמר רבא מקרי דרדקי שתלא טבחא ואומנא וספר מתא כולן כמותרין ועומדין דמי. כללא דמילתא כל פסידא דלא הדר כמותרין ועומדין דמי. הראב"ד התקשה כיצד מדובר, אם עובד בחינם אינו מפסיד בכך שמסלקים אותו, ואם עובד בשכר חייב לשלם על קלקולו, וא"כ בעה"ב לא מפסיד וא"כ מדוע לסלקו? ותירץ או שמדובר בחינם וקונסים אותו שמעתה לא יוכל לעבוד בשכר אם ירצה, או שמדובר בשכר ובעה"ב מפסיד כי מקבל רק את דמי הבהמה אך לא את דמי בושת אורחיו וכדו'.
רמב"ם,שו"ע: דוקא בשתל וכדו' של כל בני המדינה, שהם כמותרים הואיל והעמידו אותם הציבור עליהם.
ראב"ד,טור,רמ"א: אף באומן של יחיד, כיוון שזהו הפסד שלא חוזר.
ראב"ד,רמ"א: אמנם אין צריכים התראה, אך צריך שיוחזקו שלוש פעמים בקלקולם (ואם התרו פעם - מספיק פעם אחת).
שו"ע: לא ציין שצריך שיוחזקו בקלקולם.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.