פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שז ו

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:48, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט שז ו

סעיף ו[עריכה]

השוכר פרה מחבירו ונולדה בה מכה בפשיעת השוכר שלא מחמת מלאכה, יש אומרים שהוא פטור מלשלם, כיון שסופה להתרפאות מאותה מכה לא הוי אלא שבת, ואין שבת בבהמה, לפיכך אם מתבטלת כמה ימים פטור, כיון שסופה להתרפאות. ויש מחייבים. (והסברא הראשונה נראה עיקר).

מכה שסופה להתרפא: חכמי צרפת,טושו"ע סי' שמ,רמ"א: פטור, אין משלמים שבת בבהמה.

הסמ"ע כותב שהטור פסק כן רק לקמן לגבי נכחש הבשר מאליו, כי שם לכו"ע פטור, כיון שלא נולדה המכה בפשיעה. אך הב"י, הרמ"א והש"ך סוברים שאין חילוק.

ר' חיים,מהר"ם,רש"ל: חייב, רק באדם זה מוגדר כשבת כי אינו עומד להימכר, אך בבהמה נחשב נזק, כיון ששוויה כעת פחות.

תוס',רא"ש,רי"ו,ש"ך: לא הכריעו. ש"ך - הוי ספיקא דדינא והמע"ה. הקצות סובר שתוס' הכריעו שחייב.

שו"ע כאן: י"א וי"א.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.