פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שלד ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
במה דברים אמורים, בפועל. אבל מי שפסק עם אריסו שאם ישקה שדה זו ארבע פעמים ביום יטול חצי הפירות, וכל האריסין שהם משקין שני פעמים אינם נוטלים אלא רביע הפירות, ובא המטר ולא הוצרך לדלות ולהשקות, נוטל חצי הפירות כמו שפסק עמו, שהאריס כשותף ואינו כפועל.
ב"מ עז,א: השוכר פועלים ובא מטר - פסידא דפועלים.
גיטין עד,ב: נחלקו רבה ורב יוסף לגבי אריס שהיה צריך להשקות השדה ארבע פעמים תמורת חצי מהפירות, ובא מטר ונזקק להשקות פעמיים בלבד, ופסקו הפוסקים כרבה שמקבל כל שכרו.
רי"ף,רא"ש,רמב"ם,שו"ע: יש לחלק בין פועל (שכיר או קבלן) לבין אריס שהוא כשותף ולכן מרויח בכך שהמטר הפחית מעבודתו כמו שהיה מרויח בשדה של עצמו.
ראב"ד: גם קבלן דינו כאריס, לפי ששכרו אינו תלוי בטורחו אלא בגמר המלאכה.
ראב"ד בשם אחרים: אפילו שכיר מרויח אם התחיל כבר במלאכה, ופסידא דפועלים זה רק אם עוד לא התחיל עד המטר.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.