פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שלט א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א[עריכה]
מצוה לתת שכר שכיר בזמנו, ואם אחרו עובר בלאו; אחד שכר אדם או בהמה או כלים (משנה בב"מ קיא,א), אבל על שכר קרקע יש מי שאומר שאינו עובר.
קרקע: רמ"ה,שו"ע: על שכר קרקע אינו עובר שנאמר "כל אשר בארצך" - ולא כל ארצך.
סמ"ג,שער המשפט: אף בקרקע עובר.
↵ תלוש ולבסוף חיברו: הרמ"א בסי' צה מביא שתי דעות בכך לענין שבועה ולענין שומרים. העיטור לומד מחולין טז שהוי כתלוש, ואילו המרדכי סובר שהוי כמחובר, ומסיק הרמ"א שלכן אם שאל בית ונשרף פטור, וכן פסק גם בסי' שא. כמו"כ כתבו הטושו"ע בסימן רכז,לב שבטרקלין אין אונאה. הנחל"צ שם כותב שהרמ"א הכריע כדעה השנייה, אמנם לפי הפשט וכן לפי הקצות אצלנו משמע שהכרעת הרמ"א היא מספק. הקצות כותב אצלנו לענין בל תלין, שאף הרמ"א שהחשיבו כקרקע יתכן שזה דוקא לגבי ממונא אולם באיסורא יודה, ולכן נראה שבבל תלין שאיסורו מהתורה יש לחשוש.
↵↵ בית: רמ"א צה: הבין שבית דינו כתלוש שלבסוף חיברו, ואף בכך נחלקו הראשונים.
ש"ך: בית לכו"ע הוי כקרקע שכן מצאנו שבתים נקנים בחזקה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.