פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שמ ז

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:51, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט שמ ז

סעיף ז[עריכה]

אמר לו השואל: הכישה במקל והיא תבא מאליה, ועשה המשאיל כן, אין השואל חייב בה עד שתכנס לרשותו. (ב"מ צט,א).

משנה: אמר לו השואל שלחה לי ביד עבדך ושלחה לו - חייב השואל.

גמרא: יד עבד כיד רבו? אמר שמואל: בעבד עברי. רב אמר: אפילו בעבד כנעני, נעשה כאומר ליה: הכישה במקל והיא תבוא.

רי"ף,רמב"ם,ר"ח,שו"ע: שמואל חולק על רב, והלכה כמותו.

רא"ש: שמואל לא חולק.

ש"ך: הרא"ש לשיטתו בסע' ד' שאפילו בהסתלקות הבעלים מתחייב, מוכרח לומר שמתחייב בהכישה במקל. ותמה על הרמ"א שלא פסק כאן כרא"ש, אע"פ שבסע' ד' פסק כמותו.

נתיבות: גם לרא"ש מתחייב בסילוק הבעלים רק אם החפץ במקום שיכול השומר לשומרו, שאז הוי כקבלת שמירה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.