פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שנד א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט שנד א

סעיף א[עריכה]

היתה הגניבה ביד הגנב והשביחה מאיליה, כגון כבשה שהיתה מעוברת בשעת גניבה, וילדה; או שהיתה טעונה בשעת גניבה, וגזזה, משלם אותה ואת ולדותיה. ואם אחר יאוש ילדה וגזזה, משלם כשעת הגניבה. הוציא עליה והשביחה, כגון שפטמה, הרי השבח של גנב אפילו לפני יאוש, וכשמחזיר הגניבה נוטל השבח מהבעלים. הגה: וי"א דאפילו שבחה מאליה הוא של גנב, אפי' קודם יאוש, וכל שכן אם גנב כבשה ונתעברה אצל גנב דהשבח של גנב, אפילו תבעוה הבעלים קודם שילדה, הואיל וגנבה ריקנית (טור ס"א בשם הרא"ש והראב"ד).

משנה בב"ק צג,ב: גזל פרה מעוברת וילדה, רחל טעונה וגזזה - משלם דמי פרה העומדת לילד, ודמי רחל העומדת ליגזז. גזל פרה ונתעברה אצלו וילדה, רחל ונטענה אצלו וגזזה - משלם כשעת הגזלה. זה הכלל: כל הגזלנים משלמין כשעת הגזלה.

ב"ק צה,א: תנו רבנן: הגוזל רחל וגזזה, פרה וילדה - משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה, דברי רבי מאיר; ר' יהודה אומר: גזילה חוזרת בעיניה; רבי שמעון אומר: רואין אותה כאילו היא שומא אצלו בכסף... מאי בינייהו? אמר רב זביד: בשבח שעל גבי גזילה קמיפלגי, ר' יהודה סבר: דנגזל הוי, ור"ש סבר: דגזלן הוי. רב פפא אמר: דכ"ע - שבח שעל גבי גזילה דגזלן הוי, והכא למחצה, לשליש ולרביע קמיפלגי, רבי יהודה סבר: שבח שעל גבי גזילה כוליה דגזלן הוי, ורבי שמעון סבר: למחצה, לשליש ולרביע הוא דשקיל גזלן. רי"ף,רא"ש: הלכה כר' יהודה אליבא דרב פפא.

↵ רמב"ם,שו"ע: המשנה והברייתא עוסקות דוקא לאחר יאוש, אך לפני יאוש הבהמה ברשות בעליה והשבח של הנגזל. לדעתם הגיזה והלידה לא נחשבים שינוי אפילו לצמר הנגזז ולוַלד. השו"ע נקט שהיתה כבר מעוברת בשעת הגניבה, ומשמע שאם גנבה ונתעברה וילדה אצלו הוי שינוי. הש"ך משיג על השו"ע וגם על המ"מ שכתב כן, ומוכיח מהרמב"ם שגם במקרה זה לא הוי שינוי.

ראב"ד: דברי ר' יהודה שבברייתא העוסקים בשבח שע"ג הבהמה אכן עוסקים לאחר יאוש, אך המשנה העוסקת בגזזה ובילדה - אין לך שינוי גדול מזה, וא"כ אף לפני יאוש קנה הגזלן. נ"ל שסבר שהוי שינוי לצמר ולולד ולא לגוף הבהמה (וכן דעת הרמב"ן), או שסבר שאע"פ שנטענה לא הוי שינוי מ"מ גיזה הוי שינוי אף בגוף הבהמה.

רא"ש,רמ"א: המשנה והברייתא עוסקות אף לפני יאוש. גם בהמה שנתעברה או נטענה הוי שינוי. ולדעתם השינוי הוא אף בגוף הבהמה. פשט לשון הרמ"א הוא שאפילו בשבח הבא מאיליה ולא נשתנתה הבהמה קנה הגזלן, וכן הבינו הב"ח והסמ"ע שסב,סק"א, אך הש"ך מסביר שבכך ודאי לא קנה, וכוונת הרמ"א כאן הוא ללידה וגיזה שבאו מעלמא.

לדעת הב"ח והנתיבות לכו"ע שבח לפני יאוש לנגזל ואחר יאוש או אחר שינוי לגזלן, אלא שלרא"ש זוכה אפי' בשינוי החוזר (וגיזה נחשב לפי הרא"ש שינוי גמור). סמ"ע (שסב) – לרא"ש זוכה אפי' ללא שום שינוי.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.