פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שסא ז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז[עריכה]
מת והוריש הגזילה לבניו, לא הוי שינוי רשות, אלא הוי כאילו אביהם קיים, שאם הוא בעין ולא נשתנית צריכים להחזירה אפילו נתייאשו הבעלים; ואם נשתנית והיא קיימת, נותנים דמיה. אבל אם אכלוה, בין בחיי האב בין לאחר מותו, אם קודם יאוש אכלוה חייבים לשלם; לאחר יאוש פטורים, אם לא הניח אביהם נכסים; אבל אם הניח אביהם נכסים, אפילו אכלוה אחר יאוש חייבים לשלם. וכן אם מכרה האב או נתנה לאחר, אם הניח נכסים חייבים לשלם. ואין חלוק בזה בין גדולים לקטנים. ואם אמרו הגדולים: יודעים אנו שעשה אבינו חשבון עמך ולא נשאר לך כלום בידו, נאמנים. וי"א דהני מילי כשאין ידוע שגזלה אביהם, אלא על פיהם; אבל אם היו עדים שגזלה, אינם נאמנים.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.