פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שסג א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט שסג א

סעיף א[עריכה]

גזל בהמה והזקינה או כחשה כחש שאינו יכול לחזור, כגון חלאים שאין להם רפואות תעלה, או שגזל מטבע ונסדק או פסלו המלך (וי"א דמטבע אפילו פסלה המלך אומר לו: הרי שלך לפניך^א) (טור ס"א בשם הרא"ש), או שגזל פירות והרקיבו כולם^ב, או שגזל יין והחמיץ, הרי זה כמו שגזל כלי ושברו, ומשלם כשעת הגזילה. אבל אם גזל בהמות וכחשו כחש שאפשר לחזור, או שגזל עבדים והזקינו^ג, או שגזל מטבע ונפסל במדינה זו והרי הוא יוצא במדינה אחרת, או שגזל פירות והרקיבו מקצתם, או תרומה ונטמאה, או שגזל חמץ ועבר עליו הפסח, או בהמה ונעבדה בה עבירה או נפסלה מליקרב, או שהיתה יוצאת ליסקל, אומר לו: הרי שלך לפניך, ומחזיר אותה בעצמה. (משנה בב"ק צו,ב).

א. מטבע: הרמב"ם והשו"ע פסקו כרב יהודה שמה שכתוב במשנה "גזל מטבע ונפסל אומר לו הרי שלך לפניך" מדובר דוקא בפסלתו מדינה זו ויוצאת במדינה אחרת, והרא"ש והרמ"א פסקו כרב הונא שמדובר גם בפסלתו מלכות (בכל המדינות), כיוון שהוא רבו של יהודה, וכן כי רבא שפטר לקמן את השף מטבע כ"ש שפוטר בפסלתו מלכות.

ב. הרקיבו הפירות: שו"ע: חייב רק אם הרקיבו כולם.

סמ"ע: ורובן ככולן, וכן מחצה על מחצה דינו כרוב.

הגה"א,ש"ך: דוקא כשהרקיבו מכנימה, אך אם הרקיבו מתולעת הריהן כבריאים. ש"ך - לפי"ז דברי הסמ"ע אינם נכונים.

ג. עבדים: גמ' שם: נחלקו ר"מ וחכמים אם עבדא כמקרקעי שאינם נגזלים או לא.

רוב הפוסקים,שו"ע: עבדא כמקרקעי, ולכן גם אם הזקינו יכול לומר הרי שלך לפניך.

רי"ף: כמטלטלי, שהרי קיי"ל כרב נחמן שאין גובים מהעבדים. כך הגיה בסוף ימיו. תוס' מחלק שבמילי דאורייתא כמקרקעי אך במילי דרבנן כמטלטלי. לכן אין גובים מעבדים שהרי שיעבודא דרבנן וגם פרוזבול מדרבנן וכן קנין אגב (והפס' "ערים בצורות" הוא אסמכתא). בעקבותם הלכו גם הרש"ל והמ"מ, אך הש"ך חולק שהרי כל דתקון דרבנן כעין דאורייתא תקון, וכן הרמב"ם וכל הפוסקים ששיעבודא דאורייתא אינם יכולים לקבל חילוק זה, אלא החילוק הוא שבבע"ח לא סמכא דעתיה על עבדים שהרי יכולים לברוח, וכן בפרוזבול ובאגב (אגב, הש"ך סובר שקנין אגב הוא מהתורה).

נשרפו העבדים: ראב"ד: יכול לומר הרי שלך לפניך דוקא אם העבדים הזקינו אך הם עדיין בעין אבל אם נשרפו חייב כשעת הגזלה.

ש"ך: גם אם נשרפו, שהרי הוקשו לקרקעות ואין היקש למחצה. ומה שכתב השו"ע "הזקינו" לאו דוקא.

איסורי הנאה בשומרים: רש"ל: רק גזלן יכול לומר הרי שלך לפניך באיסורי הנאה, אך שומרים לא.

ש"ך: אף שומרים.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.