פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שסג ה
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה[עריכה]
התוקף ספינתו של חבירו ועשה בה מלאכה, אם אינה עשויה לשכר, שמין כמה פיחתה ומשלם. ואם היא עשויה לשכר, אם ירד לה בתורת שכירות, הואיל וירד שלא ברשות, אם רצה הבעל ליטול שכרה, נוטל; רצה ליטול פחתה, נוטלא. ואם ירד לה בתורת גזל, נותן הפחת וכן כל כיוצא בזה. וה"ה אם נטלה על דעת שאלה שלא מדעת, גזלן הוי (ב"ק צז,א). הגה: ואם שכרה הגזלן לאחר, צריך להחזיר השכר לבעלים, הואיל ועומדת להשכר (טור ס"ה בשם הרמ"ה. וע"ל סוף סי' ש"ח מדינין אלו).
א. נתיבות וקצות בהל' שומרים – לכן אם מתה מחמת מלאכה מפסיד, אך מתה באונס פטור.
השכירה לאחר: רמ"ה מנמק: צריך להחזיר השכר לבעלים, כיוון שהגנב לא קנאה קנין גמור אלא רק לענין להתחייב באונסיה, וא"כ השוכר חייב לשלם השכירות לבעלים. הב"י תמה על דין זה, הרי כל הגזלנים משלמים כשעת הגזילה, מה לי עשה מלאכה בעצמו מה לי השכירה לאחר. הד"מ עונה ע"כ שאכן יש הבדל משום שאין אדם עושה סחורה בפרתו של חברו, וכמו שמצאנו שהשוכר פרה ומתה מחמת מלאכה פטור ואילו אם השאילה לאחר ומתה התשלומים חוזרים לבעלים הראשונים משום שאין אדם עושה סחורה בפרת חברו.
החכם המרשים: כי אם לא נחייבו נמצא שלקתה מידת הדין, כי נמצא הגזלן נשכר.
ד"מ: כי אין אדם עושה סחורה בפרתו של חברו.
סמ"ע: כי דוקא בשבח בגוף הגזילה תקנו שהגזלן קונה משום תקנת השבים, אבל רווח השכירות אינו בגוף השכירות אלא דומה ליוקרא וזולא שלא תקנו לגזלן.
כשלא עומדת להישכר: מחנ"א[1] - אי"צ לשלם לא לגזלן ולא לנגזל.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ הו"ד בהגהות וחידושים לטור.