פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שסג ח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח[עריכה]
יש אומרים דהא דאמרינן דכשהחצר אינו עומד לשכר אינו צריך להעלות לו שכר, דוקא שלא גילה הדר בדעתו שהיה רצונו ליתן לו שכר אם לא יניחנו לדור בו בחנם. אבל אם גילה בדעתו כן, צריך ליתן לו שכר. (תוס').
ר' יוסי אומר שאם עמד וגדר את הרביעית מגלגלים עליו את הכל, והגמ' רצתה לדייק שדוקא בגלל שגדר הניקף אבל אם גדר המקיף פטור, וא"כ מוכח שזנזול"ח פטור. התוס' מקשים א"כ למה כשגדר הניקף חייב, ועונים שכשמגלה דעתו שנח לו בהוצאה חייב לכו"ע[1]. יש להקשות ע"כ מהגמ' שנפסקה בסעיף הבא, שאם אדם שכר דירה והתברר שהיתה שייכת לאחר, פטור מלשלם במקרה שלא קיימא לאגרא, והרי גילה דעתו שנח לו לשלם? הסמ"ע מיישב ששאני הכא שהשכירות היתה בטעות ובטילה מעיקרא, ועוד - לא מועיל גילוי דעת אלא כשגילה שמסכים לשלם לזה שהוא בעה"ב, ולא כשגילה שרוצה לתת לאחר[2].
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ קשה מה זה משנה אם מגלה דעתו, הרי עוסקים בעביד למיגר, וא"כ גם ללא הגילוי אנו תולים שהוא היה שוכר בתשלום. הגרשש"ק מבאר, שבד"כ יכול עדיין לומר שאמנם עד היום היה נוהג לשלם ע"כ אבל היום הוא כבר לא מעוניין, ובמקרה כזה יש חיוב רק מדין נהנה, אך כשמגלה דעתו גם בפעם זאת, יש חיוב מדין משתרשי, שיכול המשכיר לטעון כנגדו ממוני גבך, שהרי בלעדי היית צריך להוציא ממון זה על דירה אחרת.
- ↑ נראה שהסברא היא שהראשון רגיל להשכיר ולכן הסכים, אך בעה"ב לא רגיל והדייר יודע שיכל לשדלו לדור בחינם (וכן משמע מלשון הנימוק"י). את החילוק הראשון של הסמ"ע לא הבנתי, מה אכפת לי שהמקח בטל, סוף סוף היה גילוי דעת.