פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שסג יא
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יא[עריכה]
מי שהיה לו צמר וסמנים שרויין, ובא אחד וגזלן וצבע הצמר בסמנים, והוזל צמר הצבוע בענין שאינו שוה אלא כמו שהיה שוה בהיותו לבן, ושואל הנגזל מהגזלן דמי סמנים, פטור. ואם תפס הנגזל, אין מוציאין מידו.
ב"ק קא,א: איבעיא להו יש שבח סמנין על הצמר או לא (ולא נפשט).
↵ הנמוק"י כתב שהאיבעיא היא אליבא דמאן דלא דאין דינא דגרמי אבל לדידן חייב, שהרי שם הצבע במקום שאי אפשר לקחתו. שאר הפוסקים וכן השו"ע חולקים, ומבאר הש"ך שכיוון שלא הוזל בשעה שצבע אלא רק אח"כ, אין כאן גרמי שהרי בשעת הצביעה לא הזיקו ואח"כ ממילא הוזל.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.